מצות צדקה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
צדקה
צדקה היא מצוות עשה מן התורה, לתת צדקה לעני, שאין לו סכום מסוים הקצוב בהלכה. בזמן הגמרא היה הסכום של מאתים זוז. מי שיש לו מאתים זוז אין לו דין עני אלא דין עשיר ואסור לו לקבל צדקה. אבל מי שאין לו מאתים זוז, אפילו נתנו לו בפעם אחת שכום של אלף זוז מותר לו לקבל זאת.
מקרבת את הגאולה
חז"ל אמרו כי "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". מסיבה זאת נהג אדמו"ר שליט"א את המנהג של חלוקת הדולרים. מדי יום ראשון, היה מקבל קהל לעצות ברכות והדרכות, והיה מחלק לכל אחד דולר על מנת ליתתו את את תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את הגאולה השלימה.
ביאורים מהרבי שליט"א
- צדקה בסבר פנים יפות, אם הוא חלק ממצוות הצדקה. לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96)
