ניגון ארבע בבות
ניגוני רבותינו נשיאינו | ||
---|---|---|
ניגוני הבעל שם טוב | שלוש תנועות · אליהו הנביא · ניגון מיוחס לבעל שם טוב · אסדר לסעודתא (מיוחס לבעל שם טוב) | |
ניגוני המגיד ממעזריטש | שלוש תנועות · אתקינו סעודתא · יצוה צור חסדו | |
ניגוני אדמו"ר הזקן | שלוש תנועות · אבינו מלכנו · א-לי אתה · ארבע בבות · בני היכלא · דבקות לראש השנה · דבקות לשבת · ניגון ישן · כאיל תערוג · לכה דודי · צאינה וראינה · קול דודי דופק · צמאה לך נפשי · טעמו וראו | |
ניגוני אדמו"ר האמצעי | ניע זשוריצי כלופצ'י · המקהלה · ניגון לברכת כהנים | |
ניגוני אדמו"ר הצמח צדק | ניגון דביקות מיוחס לאדמו"ר הצמח צדק · דבקות · הודיעני ה' קיצי · ימין ה' רוממה · כאיל תערוג · א-לי אתה לאדמו"ר הצמח צדק | |
ניגוני אדמו"ר המהר"ש | שובו שובו · לכתחילה אריבער · צמאה נפשי | |
ניגוני אדמו"ר הרש"ב | ברכות קודם התקיעות · מן המיצר · פסוקים שלאחר התקיעות · רוסטוב | |
ניגוני אדמו"ר הריי"צ | הבינוני | |
ניגוני אדמו"ר שליט"א | אנעים זמירות · אסדר לסעודתא · האדרת והאמונה · אתה בחרתנו · דרכך אלוקינו · הוא אלוקינו · והיא שעמדה · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · סטאוו יא פיטו · צמאה לך נפשי · שאמיל |
ארבע בבות (או ניגונו של אדמו"ר הזקן ולפעמים גם ניגונו של הרב) הוא הניגון היסודי והראשי של חסידי חב"ד אותו יצר וחיבר אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש, אך שיכללו לאחר התמנותו לרבי.
בניגון זה עמקות גדולה וכל תנועה ותנועה שלו מכוונת לעניין רוחני נעלה. חסידי חב"ד זהירים לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים כמו: יום אחרון של שלושת הרגלים, פורים, י"ט כסלו, י"ב תמוז וכדומה. נהוג לנגן ניגון זה בשעת החופה כאשר מובילים את החתן, וכאשר מסובבים את הכלה סביב החתן.
אמר אדמו"ר הריי"צ בשיחה: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות וכשמנגנים את הניגון עם טהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".
כשמנגנים ניגון זה אצל אדמו"ר שליט"א בהתוועדויות, הוא מדגיש בכל פעם שינגנוהו במתינות גדולה וברצינות עמוקה. על הבבא הרביעית חוזרים, שלושה פעמים.
ניגון זה הוא ניגון ראשון בספר הניגונים.
משמעות הניגון
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך התפילה שפותחת ב"ברוך שאמר", ממשיכה ב"פסוקי דזמרה", ברכות קריאת שמע, קריאת שמע ומסיימת בשמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או בדרך מקיף. בניגון זה מבאר הרבי את שיטתו בחסידות ומראה את דרך העבודה של חסיד חב"ד.
כל אחד מארבעת הקטעים בניגון מקביל למספר עניינים (כדלקמן):
בבא ראשונה
מקביל ל:
- עולם רוחני - אצילות.
- אות משם הוי' - יו"ד.
- דרגה בנשמה - נפש.
- אור אלוקי - ממלא כל עלמין.
בבא זו משמעה - העתקה והעמקה. תחילתה פועלת הזזה מהסביבה החולין. המשכה פועלת העמקה - להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם.
בבא שניה
מקביל ל:
- עולם רוחני - בריאה.
- אות משם הוי' - ה"א (עילאה).
- דרגה בנשמה - רוח.
- אור אלוקי - ממלא כל עלמין.
בבא זו יש לה שייכות לבבא שלפניה בכך שתחילתה בנימה של מרירות, אך מיד ממשיך בתקווה של עליה. תנועת המרירות לעומת התקווה והעליה הוא פועל יוצא של ההזזה והעמקה שבבא הראשונה.
בבא שלישית
מקביל ל:
- עולם רוחני - יצירה.
- אות משם הוי' - וא"ו.
- דרגה בנשמה - נשמה.
- אור אלוקי - סובב כל עלמין
בבא זו פועלת רוממות הנפש. אמנם היא מגיע אחרי בבא מרירה בתוקף, מכל מקום כאן עיקר ההרגש הוא - רוממות והשתפכות הנפש.
בבא רביעית
מקביל ל:
- עולם רוחני - עשיה.
- אות משם הוי' - ה"א (תתאה).
- דרגה בנשמה - חיה (יחידה).
- אור אלוקי - עצמות.
בבא זו מכוונת כנגד עולם האצילות שמרומם משלושת העולמות שתחתיו. למרות שבבא זו מגיעה בסדר והדרגה אחרי שלושת קודמיו, בכל זאת מובדל הוא בעצם מהותו מהבבא השלישית ושלפניה. מעלתו באה לידי בביטוי בפעולתו הפרטית שפועל - עלימות הנפש. אין זה רוממות, אלא עליצות. בבא זו שכלל אדמור הזקן לאחר התמנותו לרבי.