אחדות החסידים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

אחדות החסידים הינו ביטוי המתאר את האחווה המיוחדת אותה חשים החסידים בינם לבין חבריהם. רבותינו נשיאינו מיחסים לאחדות זו חשיבות מיוחדת וסגולות מיוחדות, עד שאדמו"ר הצמח צדק אמר שאחדות זו תוביל את החסידים עד ביאת משיח.

מקור הביטוי

מקור הביטוי 'אחדות החסידים', הינו בסיפור אותו הזכיר הרבי פעמים רבות[1], שכאשר אדמו"ר הצמח צדק נסע בשנת תר"ג לאסיפת הרבנים בפטרבורג, יצא בתקיפות גדולה נגד באי כח הממשלה, כאשר ושב מהאסיפה, נשאל כיצד יתכן שהעמיד את עצמו בסכנה? אף אם אינו חושב אודות עצמו ומוכן למסור את הנפש, אך לכל הפחות היה צריך לחשוב אודות החסידים!

על כך השיב הצמח צדק, ש"אחדות החסידים תנהיג אותם עד ביאת המשיח".

אחדות החסידים בדורות קודמים

כבר בדור הראשון להתייסדות חסידות חב"ד, דרש אדמו"ר הזקן מחסידיו, ורצונו היה שכלל החסידים יהיו כמשפחה אחת, על פי תורה, ובאהבה[2], והדריך אותם להתייחס זה לזה כמו איברים שונים של גוף אחד, שעל אף החילוק הגדול בין האברים דווקא כאשר האיברים פועלים יחד - הגוף יכול להתקיים ולחיות[3] ואכן רצונו התממש ובאותה תקופה היתה אהבת החסידים גדולה יותר מאהבת אחים, ואלו שלא נמנו על עדת החסידים היו מאחלים לעצמם שאהבת אחים יהיה כמו אהבת החסידים[4].

גם בדורו של אדמו"ר האמצעי נמשך הדבר, והוא אפילו העמיק זאת עוד יותר עד שרבותינו נשיאינו התבטאו כי הוא מסר את נפשו שחסידים יחיו באהבה באמת לאמיתו[5].

אדמו"ר הריי"צ מתאר שהמעורבות והמשפחתיות החסידית היתה בדורות עברו עד כדי כך, שחסיד היה יכול לנסוע במיוחד מעיירה לעיירה רק בשביל לדרוש בשלום חברו ולהתעניין אצלו על עניני משפחה הפשוטים ביותר[6].

על אף המשתמע מכתבי רבותינו נשיאינו וסיפורי החסידים אודות האחדות העצומה ששררה בין החסידים בדורות קודמים, הרבי התבטא שגם בתקופות אלו לא היתה האחדות שלימה בתכלית[7].

התייחסויות רבותינו נשיאינו לנושא

אדמו"ר הצמח צדק התבטא, שכאשר בין חסידים שוררת אהבה כמו שהדריך אדמו"ר הזקן וממשיכי דרכו - יש בכח ברכתם להמשיך ולפעול כמו בברכת 'שמע קולנו' שבשמונה עשרה[5], ואילו אדמו"ר הריי"צ אמר שאהבת רעים בין חסידים היא טבעראשון, וחסיד שהדבר חסר אצלו, הינו חסיד בעל מום[8], וכאשר החסידים נוהגים ביניהם באהבה ואחדות, גורמים הם קורת רוח מרובה לאין קץ אצל הרבי, וזהו כל ענין החסידות שרבותינו נשיאינו מסרו את נפשם לנטוע בין החסידים[9].

הרבי התייחס רבות לנושא זה, וכבר בהתוועדות הראשונה בה קיבל הרבי על עצמו באופן רישמי את הנשיאות, אמר הרבי שכאשר החסידים שקשורים אל הרבי יהיה באחדות, יהיה ניתן להשלים את רצון הרבי ולהביא את הגאולה מבלי ששום דבר יעכב, והדרך להגיע לשלום ואחדות בין החסידים, היא על ידי שמחה[10], ובכוחו של ניגון שמנגנים מתוך אחדות חסידים - לפשט את העקמומיות שבלב[11], והקושי להגיע לאחדות, הוא ההוכחה לחשיבות הדבר[12].

למרות השוני והחילוק שיש בין חסיד לחברו, התבטא הרבי ש"העגלה של הרבי גדול דיה, יש בה מקום לכל החסידים"[13].

דעתו של הרבי לא היתה נוחה מהנהגה של פירוד אפילו כאשר המטרה היא לשם שמים, ואפילו אם הדבר הוא ללא מחלוקת אלא בהסכמה - לא מתאים שחסידים יהיו מחולקים ומפורדים[14].

הרבי הציע שכאשר יש מחלוקת, כל אחד מהצדדים ילמד בעיון את קונטרס החלצו, ובשעה שמתאספים יחד, יהיה הקונטרס מונח על השולחן, ובכך הוא יזכיר לנאספים על חשיבות האחדות[15].

בצד השלילה

פעמים רבות כאשר התגלה פירוד הלבבות בין החסידים, ביטא הרבי את הכאב העצום שלו ואת ההפסד שנגרם מכך[16], במניעת קבלת ברכות שמים, הן בעניני הכלל והן בענינים הפרטיים של כל אחד[17], והנוהג בצורה שמפרה את האחדות בין חסידים, הוא בגדר החובל בעצמו וחובל באחרים, ופוגם בקבלת הברכות וההשפעות[18], ובעיקר בענין של פרנסה[19].


התעוררות להוספה באחדות החסידים

לאור החשיבות הרבה שהרבי מייחס לאחדות החסידים, נעשו פעולות רבות לאורך השנים להוסיף באחדות בין החסידים.

לאחר ג' תמוז תשנ"ד נרשמו מחלוקות עזות בין החסידים על דרכי הפעולה וההתייחסות לענינים רבים, דבר שגרם לעיתים קרובות לחיכוכים, ובשל כך חסידים משקיעים מאמץ רב יותר להוסיף באחדות על אף הדעות השונות.

לאחר הטרגדיה של משפחת חסידי חב"ד בשנת תשס"ז כאשר שלושה תלמידי ישיבה נהרגו בתאונה בדרכם למבצע חנוכה, הוקמה על ידי שלוחי הרבי לארץ הקודש ועדת האחדות שפעלה לכינוסם של כלל תלמידי ישיבות חב"ד מרחבי הארץ, וכן שורה של יוזמות נוספות לחיזוק האחדות.

בשנת תשע"א, נרשמה התעוררות מיוחדת בין החסידים, כאשר אחד הביטויים הבולטים לכך היה ראיון משותף של יו"ר ארגון התאחדות החסידים בשבועון כפר חב"ד, שהוביל את קמפיין 'אייכה' יחד עם קבוצת עסקנים, שפעלו להתעוררות משותפת של חסידי חב"ד סביב נקודות שעליהם יש הסכמה רחבה.

בשנת תש"פ בעקבות נגיף הקורונה שגרם לפטירתם של חסידים רבים ברחבי תבל, וביניהם שלוחים רבים, התפשטה יוזמה נרחבת של אחדות בין השלוחים, אותה הוביל הרב בערל לזר, רבה הראשי של רוסיה.

לקריאה נוספת

  • העגלה של הרבי גדול דיה, יש בה מקום לכל החסידים, במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1857 עמוד 36

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ליל ב' דחה"פ תשי"ג וי"ג ניסן תשכ"ו, ועוד.
  2. לוח היום יום - כ"ד טבת.
  3. אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"י ע' שלז.
  4. משיחת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ספר השיחות קיץ ה'ש"ת, עמוד 7. ספר השיחות ה'תרצ"ו, עמוד 41. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ, ח"ד ע' תקיב-ג.
  5. 5.0 5.1 אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"ד עמוד שלט.
  6. אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ח"ד ע' תקיב-ג.
  7. "האמת ניתנת להיאמר שעדיין לא מצאתי תקופה אפילו בשנות נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר שבה שררה אחדות גמורה". תשורה חיטריק תש"ס.
  8. ספר השיחות ה'תרצ"ו, עמוד 902.
  9. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ, ח"ה עמוד שצט. חלק ד' עמוד תכ.
  10. שיחת יו"ד תשי"א, תורת מנחם חלק ב' עמוד 216.
  11. משיחת פורים תש"כ. תורת מנחם חלק כז עמוד 457 ואילך.
  12. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'לח.
  13. אגרות קודש חלק ו' אגרת א'תשצה.
  14. תשורה חיטריק תש"ס: "כלפי חוץ אין כדאי ומחליש כוחותינו אם נחלק לשתי מחנות, אף אם אפילו כוונת שתי המחנות רק לשם שמים".
  15. תשורה חיטריק תש"ס.
  16. אגרות קודש חלק ה' עמוד רנז: "עד מתי יהיה זה מרקד בינינו! ובפרט אחרי שרבותינו הקדושים צועקים על ענין זה בפרט זה כמה וכמה דורות".
  17. תשורה וילימובסקי תשע"ב.
  18. אגרות קודש כ"ק אד"ש חלק ז, אגרת א'תתקעא.
  19. מכתב שבהערה הקודמת, ובמכתב להנהלת כפר חב"ד, כ"ח אלול תשט"ז. "כפר חב"ד" חלק ב עמוד קנח.