דקדוק
השיבוש בדקדוק
באחד ממאמריו מבאר אדמו"ר הזקן את הסיבה לכך שרוב האנשים משתבשים בדקדוק, ובשום מבטא אין דקדוק מושלם בכל האותיות, ואפילו האריז"ל והבעל שם טוב לא דיברו בדקדוק[1].
במענה לשאלה בלשון מאמר חסידות שאינה מתאימה לפי כללי הדקדוק, הסביר הרבי שאין מקפידים במאמרי חסידות על הלשון שתהיה לפי הדקדוק, וכן העלה אפשרות שטעויות דקדוק הם טעות המעתיקים; וביחד עם זאת, הסביר הרבי כיצד לשון זו במאמר מדוייקת[2].
הדקדוק בחב"ד
שימוש המשכילים בדקדוק לצוד נפשות, ובגללו מיעוט לימוד הדקדוק אצל חסידים[3].
רבותינו נשיאנו היו לומדים ובקיאים בספרי דקדוק[4].
בתפילה
סידור אדמו"ר הזקן הוא מוגה לפי כללי הדקדוק. כך כתב אחיו, רבי יהודה לייב מינוביץ': "מלבד שבירר וליבן הנוסח עפ"י כונה הרצויה להאר"י ז"ל, עוד זאת דרש במשפט להעמיד עפ"י דקדוק אמת. כי אף שאינו שוה לכל נפש, ולמי שלא הורגל מנעוריו מבלבל כוונתו בתפלה, ובדיעבד יצא אפילו לא דקדק באותיות קריאת שמע כידוע, מכל מקום לכתחלה ודאי טוב להרגיל מנעוריו או שלא בשעת התפלה. כי מצוה גדולה היא גם בנגלה ומכל שכן בנסתר כידוע, שהאותיות והנקודות שאדם מוציא מפיו עושין פרי למעלה"[5]. וכן כתב אדמו"ר הריי"צ: "הוד כ"ק אדמו"ר הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מסר נפשו הק' לסדר את הנוסח המדויק, להיות כי התפלה בנוסח ומבטא מכוון הוא דבר הנוגע מאד"[6].
בקריאת התורה
בקריאת התורה מקפידים חסידי חב"ד מאוד על הדקדוק. אדמו"ר הזקן היה מדייק מאוד בקריאת התורה, ואף שקרא בהברה אשכנזית, היה מדייק להבדיל בין א' לע' ובין ח' לכ', כמו בהברה הספרדית[7]. גם שאר רבותינו נשיאנו הקפידו מאוד על קריאת התורה בדקדוק ולפי טעמי הנגינה[4].
אדמו"ר הצמח צדק אמר לבנו אדמו"ר המהר"ש, כאשר שאל על כך שהחסידים אינם מתפללים וקוראים בתורה בדקדוק: "תפלה לחוד וקריאה בתורה לחוד. תפלה עיקרה כוונה, ועקימת שפתיו הוי מעשה ואינו נוגע כל כך הדקדוק, מלבד בקריאת שמע. אבל קריאה בתורה צריכה דקדוק"[8]. כך גם אמר אדמו"ר הרש"ב בשם אביו אדמו"ר המהר"ש[9].
אדמו"ר הריי"צ כותב: "דזהו עניין קריאת התורה שצריכה להיות בדיוק רב . . דלא זו בלבד דחזן הקורא בתורה צריך לדייק באותיותיה להוציא כל תיבה ותיבה בדיוק במבטא האותיות בשפה ברורה, הנה לבד זאת צריך לדייק בהטעמים שיהיו כתיקונם, וכבר הוזהרו הקוראים בתורה על זה, ולידע כל פרטי דיני קריאת התורה, אשר בנפשם הוא ממש . . דכשם שגדול ורב מאוד שכר הקורא בתורה כדין שהוא עניין חיים, הנה גדול עצום הוא עונשו של המזלזל בקריאת התורה ואינו מייגע עצמו ביגיעה גדולה תחילה לידע כל פרטי הטעמים, והוא ח"ו בכלל מחטיא את הרבים השומעים את קריאתו המשובש"[10].
לימוד דקדוק
בילדותו, למד אדמו"ר הריי"צ אצל מלמד מיוחד את חכמת הדקדוק - החסיר ר' יצחק גרשון איטסון. הלימוד היה שעה ביום, שלוש פעמים בשבוע. לימים סיפר הרבי כי קליטת כללי הדקדוק היתה קשה עליו[11].
אדמו"ר הריי"צ פנה להנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית בתביעה על חוסר הידע של התלמידים בלשון הקודש ובדקדוק, והורה לכלול לימוד זה בתכנית הלימודים[12]. כמו כן המליץ על ספרי דקדוק מסויימים ללימוד עם ילדים[13]. הרבי כותב שדקדוק אינו בכלל לימודי חול ונלמד בתומכי תמימים[14]. לרב מרדכי שוסטרמן הורה הרבי ללמד דקדוק עבור קריאת התורה לתלמידי ישיבת תומכי תמימים המרכזית 770[15].
לקריאה נוספת
- הרב ברוך אוברלנדר, הנוסח והניקוד בסידור אדמו"ר הזקן, "הסידור", היכל מנחם תשס"ג, ע' קעה
הערות שוליים
- ↑ מאמרי אדמו"ר הזקן תק"ע ע' נג.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ו, אגרת א'תקסא.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ז, ע' קמד. ספר השיחות תש"ד [המתורגם ללה"ק] ע' כג. רשימת שמעון הכופר.
- ↑ 4.0 4.1 ספר השיחות תרצ"ו ע' 52, ובהערות שם.
- ↑ הסכמתו לסידור בהוצאת תקפ"ב, נדפסה בסידור תורה אור. וראה גם אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יג, אגרת ד'תקב.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרעיי"צ כרך ו, ע' מה.
- ↑ ספר השיחות תרצ"ו ע' 91.
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש בעריכת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א (תש"ז), ע' 8.
- ↑ ספר השיחות תורת שלום ע' 2.
- ↑ ספר המאמרים קונטרסים חלק ב ע' 790.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך י, ע' תה ואילך. ושם באריכות הסברי הרבי הרש"ב על הדקדוק ע"פ חסידות.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ו, ע' קנב. וראה גם כרך ז, ע' קיב. כרך יב, ע' קעו.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ז, ע' קכב.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יא, אגרת ג'תרלח.
- ↑ למען ידעו בנים יוולדו.