משתמש:ל/טיוטה

אהל

האוהל הינו הציון של כ"ק אדמו"ר ושל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע

הוועד לבנין האוהל

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ בי' שבט תש"י נוסד 'הועד לבנין האוהל' על מנת להקים אוהל על קברו.

מכתב תודה שקיבל הרב יצחק יעקב קאוואלסקי בחודש תשרי תשי"א. המכתב נחתם על ידי הועד בו הוא מודה על תרומה של 18 דולר לטובת בניית האוהל בין תפקידיו, היה ה'ועד' אחראי לגייס תרומות עבור בניית האוהל מאת מוקירי זכרו של אדמו"ר הריי"צ, ומי שנדב מכיסו למען הקמת האוהל קיבל מכתב תודה מאת הועד.

יו"ר הועד היה הרב שמואל לויטין וחבריו היו: הרב ניסן טלושקין, הרב ישראל ג'ייקובסון, הרב אליהו סימפסון, הרב מאיר אשכנזי, הרב שלמה אהרון קזרנובסקי, הרב משה דובער ריבקין, הרב ירחמיאל בנימינסון והרב משה לייב רודשטיין. מסופר שכבר אחרי המאורע די' שבט כשתכננו את הבנין מסביב לציון הרבי הורה להשאיר עוד מקום פנוי ליד הרבי הריי"צ באומרו מי אמר שהרבי נמצא כאן (הצביע על מקום הרבי ריי"צ) ואולי הרבי כאן? (והצביע על המקום הפנוי שליד הרבי ריי"צ - ציון כ"ק אדמו"ר)

האוהל

הרבי נהג לפקוד את המקום בקביעות בימים ראשון וחמישי בכל שבוע (ובשנים האחרונות לאחר שהחל מעמד חלוקת הדולרים, גם בימי שני וחמישי), בערבי ראש חודש ובימי ההילולא של רבותינו נשיאינו, שם היה קורא הרבי את הפ"נים ורבים מהמכתבים שקיבל.

כן פקד הרבי את האוהל בהושענא רבה תש"נ, וערבי שבתות

האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.

במשך השנים היה במקום חדר מיוחד ששימש את הרבי בעת ששהה במקום, החדר נשרף בחודש אדר שני תשנ"ב.

לאחר יום ההילולא ג' תמוז תשנ"ד נרכש מבנה המגורים הסמוך לאוהל על ידי ר' חיים ברוך הלברשטם שניהל את המקום במשך מספר שנים לאחריהם עבר המקום לניהולו של ר' אבא רפסון שרכש מספר מבנים נוספים בסמיכות, והקים במקום סניף של ישיבת תומכי תמימים, מקווה טהרה לגברים, ו'חדר' בניהול ר' כתריאל שם טוב. בחורים מהישיבה שעל יד נמצאים ועוזרים ליהודים שרוצים להכנס לרבי ליחידות בכתיבת פ"נ וכו'

האוהל מנוהל על ידי עמותה. בעבר היו חברים בה הרב יוסף יצחק גוטניק והרב ירחמיאל בנימין קליין.

רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר בי' שבט, בערב ראש השנה, ובג' תמוז, ובערב ראש חודש, בשבתות ובימים טובים מגיעים לאוהל רבים מהתמימים ואנ"ש לשהות ע"י ד' אמותיו של כ"ק אדמו"ר ואף מתקיימים מנינים סמוך ממש לד' אמותיו של כ"ק אדמו"ר

ישנם צעירים שנמנעים ללכת על האהל הק' רובם יוצאי ישיבת צפת ומושפעיהם בשנות העשרה ושנות העשרים המוקדמות זוהי כמובן דיעה שולית וקיצונית שאין לה שום מקום בקרב חסידי חב"ד, לרוב תופעה זו עוברת עם הגיל לאחר שמתבגרים.

מנהגי השתטחות

את חלקם של מנהגי ההשתטחות הורה הרבי עצמו לנהוג וחלקם נלמדו מאופן הנהגתו של הרבי בעת היותו באוהל.

א. נוקשים בדלת האוהל שלוש פעמים בטרם הכניסה.

ב. באוהל נהוג לקרוא את המענה לשון.

ג. נהוג שלא ללבוש נעלי עור בעת השהות באוהל.

ד. יצייר לעצמו במחשבה ציור פני כ"ק אדמו"ר ביודעו "אז דא איז ער" (שכאן הוא).(הוראת הרבי)

ה. נהוג לקרוע את המכתב או הפ"נ ולהניחו על הציון.

ו. אין אוכלים ביום ההליכה לאוהל קודם הכניסה לאוהל[2], אך שותים (בדווקא)

ועד"ז הורה הרבי לר' בנימין קליין.