ישראל אלתר
רבי ישראל אלתר מגור
רבי ישראל אלתר נולד בפולין באסרו חג הסוכות (בחו"ל), כ"ד תשרי תרנ"ה. כבנו השלישי של רבי אברהם מרדכי אלתר וכיהן כאדמו"ר אחריו. עד גיל עשר למד אצל סבו רבי יהודה אריה לייב אלתר ונודע כעילוי. היה ידוע בייחוד בהקפדתו על זמנים - כאביו האמדי אמת, מפני איסור ביטול תורה. התחתן בגיל שלש עשרה עם בתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, ונולדו להם בן הבחור המופלג לייבל הי"ד, ובת רבקה יוכבד שהתחתנה עם ר' אהרן רפפורט הי"ד מביליץ.
בזמן השואה ברח מפולין לארץ ישראל, אך כל בני משפחתו הקרובה נרצחו בידי הנאצים כמו גם רוב החסידים שהתגוררו בפולניה. לאחר פטירת אביו נתמנה בארץ ישראל לאדמו"ר, אסף את חסידי גור שהתגוררו בארץ ואת ניצולי השואה ושיקם את חסידות גור. הוא נישא בשנית לרבנית מרת פערל, אך לא נולדו להם ילדים נפטר בב' באדר ה'תשל"ז.
את הספר הזה למדתי שלוש מאות פעמים
אהדתו לספר התניא היתה מן המפורסמים. הוא אמר כי על כל אחד ללמוד את פרק כ"ו שבספר התניא בו מדובר על דרך העבודה בשמחה שהיא האפשרות היחידה לנצח את היצר הרע.
מספרים כי פעם הגיע למקום מסויים בו ראה את ספר התניא מונח על השולחן. אמר רבי ישראל "את הספר הזה למדתי שלוש מאות פעמים"!
ספריו
בית ישראל על התורה (5 כרכים).