זרובבל

המונח "זרובבל" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זרובבל (פירושונים).

זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל היה ראש הגולה, אחד ממנהיגי עם ישראל שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, אשר בנה את בית המקדש השני בשנת ג'תי"ב.

שמות אחרים

ייתכן שהוא מוזכר במקרא גם בשמו הפרסי שֵׁשְׁבַּצַּר{{הערה|עזרא א ח, א, יא]]; דעות שונות גורסות כי ששבצר הוא דווקא שנאצר בן יהויכין מלך יהודה ואחרים. ישנה דרשה בחז"ל, כי נחמיה בן חכליה הינו זרובבל בן שאלתיאל.

ייחוסו

זרובבל היה נצר ליהויכין ממלכי ממלכת יהודה; יש הסוברים שהיה נכדו ויש הסוברים שהיה נינו.

שמונת בני זרובבל הם: משולם, וחנניה ושלומית אחותם. וחשובה ואהל וברכיה וחסדיה, יושב-חסד.

פירוש שמו

פירוש השם "זרובבל" הוא "זרע מבבל", היינו: אדם שנולד בבבל. ישראל נקראו זרובבל על שם הפסוק "וזרעתיה לי בארץ", כי כמו שאדם זורע תבואה עד"מ בשביל התבואה שיצמח, כך ברצון ה' שיתוסף ויתרבה גילוי אלקותו ית' בעולם, זורע את ישראל שהן הן תבואתו ועי"ז יתגלה כבודו בריבוי ותוספת.

וכמו במשל הזריעה והנטיעה הנ"ל שמכסין הגרעין בעפר הארץ ומשם יצמח, לאחר שהגרעין נרקב ונפסד ובטל לגבי כח הצומח אשר בארץ, וכח הצומח ההוא הוא שמגדל ומצמיח בריבוי ותוספת, כך הוא ענין הזריעה של ישראל בבבל לשרשם מעולם התהו שהוא למעלה מבחי' עולם הבא, והם היו אז בגלות בבל שמורה על בחינת זריעה באדמה, כפי שניכר במצב השפל שבו היו עם ישראל באותה שעה.

מאותה סיבה עצמה גם הנשיא נק' זרובבל על שם זה, וזהו דבר ה' אל זרובבל.

אזכורים בתנ"ך

זרובבל מוזכר בספר עזרא, בחגי ובזכריה ובספר דברי הימים בתנ"ך.

נאמר בספר עזרא, כי כורש מלך פרס הורה לששבצר (אשר אפשר שהוא זרובבל), בשנה הראשונה למלכותו, בהצהרת כורש להוביל את העולים הראשונים מבבל ליהודה לאחר השיבה מגלות בבל. זרובבל הוביל אז קבוצה של עשרות אלפי שבים ליהודה.

זרובבל מופיע כמנהיג העם בפרקי עזרא הראשונים אולם לאחר מכן אינו מוזכר יותר ולא מתוארת הסיבה להיעדרו. יתכן כי עקב עמימות זו כמו גם העובדה כי זרובבל הוא הנצר האחרון לבית דוד שמתואר בתנ"ך, זרובבל מופיע כמה פעמים במדרשי חז"ל שמתייחסים לאחרית הימים.

קישורים חיצוניים

• זרבבל בן שאלתיאל באתר דעת