תיבת נח
תיבת נח הייתה ספינת ענק בה שהה נח עם משפחתו בזמן המבול. את התיבה בנה על פי ציווי השם בכדי להציל את המין האנושי ואת כל מיני הצומח והחי ממבול המים ששרר בעולם.
בתיבה היה מצב של ימות המשיח, שכן אז התקיים הייעוד של "וגר זאב עם כבש".
הציווי
ה' ציווה לנח פרטים מדוייקים בבניית התיבה ובמידותיה:
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי-גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת-הַתֵּבָה; וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ, בַּכֹּפֶר. וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, וּפֶתַח הַתֵּבָה, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים, תַּעֲשֶׂהָ
— בראשית פרק ו' פסוקים י"ד-ט"ז.
ואכן, נח בנה את התיבה בדיוק כפי ציווי ה' ככתוב
וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקִים כֵּן עָשָׂה
— בראשית פרק ו' פסוק כ"ב.
בנייתה
נח בנה את התיבה בעצמו במשך 120 שנה, בתקווה שבני דורו החוטאים - דור המבול יראו בבנייתה ויחזרו בתשובה[1]. את התיבה בנה נח מעצי גופר את העצים הוא שתל וגידל בעצמו במיוחד לצורך כך. מחוץ לתיבה ובתוכה מרח זפת כדי שלא יכנסו בה המים.
אורכה של התיבה היה 300 אמה, רוחבה 50 אמה, ו30 אמה גובהה. צורתה היתה כמו ספינה, גגה היה משופע ועולה עד לאמה העליונה שהיתה שטוחה[2].
לתיבה היו 3 קומות. העליונה עבור נח ומשפחתו, אמצעית לבעלי חיים, והתחתונה למזון ובמהלך המבול שימשה לאשפה[3].
ה' ציווה את נח לקחת שתי בהמות (זכר ונקבה) מהבהמות הטמאות, ושבע מהבהמות הכשרות. בשביל שאחרי המבול יולידו עוד חיות, והסיבה שהכשרות שבע מכל אחד כדי שאחרי המבול נח יקריב קורבנות ולא יגמרו על ידי זה החיות[4].
נח בנה בתיבה צוהר, יש מחלוקת אם הצוהר היה חלון או אבן יקרה שהיתה מאירה את התיבה[5].
לפי רש"י התיבה היתה שוקעת במים אחת עשרה אמה[6].
מתי שהתחיל המבול, היו ברקים, רעמים וקול עצום בכל הארץ. ה׳ עשה את זה בשביל להבהיל את אומות העולם לשוב אל ה׳. אך כל זה לא עזר, ונח ומשפחתו נכנסו לתיבה. והחיות שלא נכנסו לתיבה לתיבה, נעמדו מסביב כדי לשמור שהרשעים לא ישברו את התיבה.
ואז כל האנשים, נשים, וילדים באו אל התיבה וצעקו "פתח לנו ונבוא עמך אל התיבה, ולמה נמות אנחנו". ונוח ענה להם "הלא אתם מרדתם כולכם בה׳.וה׳ מביא עליכם את המבול הזה, לאביד אתכם מעל פני האדמה. הרי זה מה שאמרתי אליכם עשרים ומאת שנה ולא שמעתם בקול ה׳, ועכשיו אתם רוצים לחיות בארץ". וכולם אמרו לנח, "הנה אנחנו פה ונשוב כולנו עד ה׳, אך פתח לנו ונחיה ולא נמות". ונח ענה להם " הנה אך עתה בראותכם את צרת נפשיכם תשובו אל ה׳ ולמה לא שבתם זה עשרים ומאת שנה, אשר שם אותם ה׳ לכם למועד. ותבואו עתה ותדברו אליי את הדבר הזה מרעת נפשיכם, גם ה׳ לא ישמע אליכם ולא יאזין לכם ביום הזה ולא תצליחו בדבריכם היום". ואז כולם הלכו לשבור את התיבה, וכל החיות קפצו עליהם, וכולם ברחו משם.[7]
בסיום המבול, ביום י"ז סיוון, נעצרה התיבה ונחה על הרי אררט.
בתורת החסידות
על הפסוק "בא אל התיבה" מבאר הבעל-שם-טוב שהמילה תיבה מבחינה רוחנית מדברת אודות תיבות התפילה והתורה. שיהודי צריך להיכנס ולהיות מוקף בתיבות התורה והתפילה וכך הוא יהיה מוגן מהמבול הרוחני ששורר בעולם, נסיונות העולם הזה[8].
קישורים חיצוניים
- כל מה שרציתם לדעת על התיבה באתר בית חב"ד
- סיכום פרשת נח באתר בית חב"ד
- פרשת נח – צוהר תעשה לתבה באתר חב"ד-אין סוף
- מן המעיין - תיבת נח שיחת השבוע גיליון 1295