נפש אלוקית
נפש אלוקית היא הנפש הקדושה שיש בכל יהודי הקשורה בהקב"ה באופן שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. הנפש האלוקית, יחד עם הנפש הבהמית הם שתי הנפשות שיש בכל יהודי, ועבודתו של היהודי בעולם הזה היא להשליט את הנפש האלוקית על הנפש הבהמית.
לנפש האלוקית יש עשר ספירות שהם בבחינת קדושה, שענין חב"ד של הנפש האלוקית הוא השכלה והתבוננות באלוקות, וענין המידות הנפש האלוקית הוא לאהוב את ה' ולירא ממנו, ולחפוץ לעשות מצוותיו. מלבד עשר הספירות יש לנפש האלוקית שלושה לבושים, שבהם מתלבשת הנפש בגוף, ועל ידיה מתקשרת בה' על ידי תורה ומצוות.
הנפש האלוקית שורה בגוף במוח ובחלל הימני של הלב.
ענינה
הנפש האלוקית הינה, כלשונו של ספר התניא, חלק אלוקה ממעל ממש. כלומר, שכביכול יש בכל יהודי חלק ממש מן הקב"ה. וענין זה אין לו ציור גשמי ח"ו, שהרי הקב"ה לא גוף ואינו נגבל בגדרי הגוף, אלא מובן ששורשו של הנפש האלוקית היא בהקב"ה ממש. מן המשלים המובאים לבאר ענין ז הוא האמור בנפש האלוקית בבריאת אדם "ויפח באפיו נשמת חיים", שכביכול הקב"ה נפח באדם את נשמה זו. ומבואר כי "מאן דנפח מתוכיה נפח", שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכוח. וכך נשמת האדם שנמשכה בו בבחינת "ויפח באפיו" נמשך כביכול מפנימיותו ועצמותו של הקב"ה.
עוד מבואר בענין זה כי נשמות ישראל עלו במחשבה, שכתוב "בני בכורי ישראל", וכמו שהבן נמשך ממוח האב, כך כביכול נשמת כל אדם מישראל נמשכה מחכמתו יתברך, שהיא בבחינת "חכים ולא בחכמה ידיעא".
ומבואר, שאף שיש חילוקי מדרגות רבים בין הנשמות, שיש נשמות שהם בבחינת ראש ויש נשמות שהם בבחינת עקביים, הרי שכולם נמשכים מן מהותם בחכמה עילאה, שבה שורה אור אין סוף ממש. וכמשל לכך הוא הבן הנמשך ממוח האב, שאף ציפורני רגליו נתהוו מטיפה זו ממש.
נפש אלוקית ונפש בהמית
| ערך מורחב – נפש האלוקית ונפש הבהמית |
נפש אלוקית היא הנפש הקדושה שיש בכל ישראל, ובנוסף לה יש נפש נוספת, נפש הבהמית, שנמשכת מצד הקליפה וסטרא אחרא. מבואר כי נפש הבהמית היא בבחינת קליפת נוגה, ויש באפשרותה של הנפש האלוקית לעלות ולרומם את נפש זו. ויותר מכך, על ידי הנפש הבהמית יכולה הנפש האלוקית לעלות למקומות גבוהים יותר.
עשר ספירותיה
לנפש האלוקית ישנם עשר ספירות בהם היא מתלבשת. עשר הספירות של הנפש האלוקית נחלקות מעשר הספירות של הנפש הבהמית, שהם בבחינת קדושה. שענין ספירות חב"ד של הנפש האלוקית הוא להשכיל ולהתבונן באלוקות, וענין המידות של הנפש האלוקית הוא אהבת ה' ויראתו, והרצון לעשות מצוותיו.
ענינם של הספירות של הנפש האלוקית מבואר בפרק ג' של ספר התניא. כפי המבואר שם, ענין כח המשכיל שיש בנפש האלוקית הוא ספירת החכמה שהיא נקראת "כח מה". וכאשר הוא משכיל דבר מן הכח אל הפועל, זהו ספירת הבינה של הנפש אלוקית. וספירות החכמה והבינה נקראות בשם אב ואם, שהם המולידות את המידות.
לבושיה
לנפש האלוקית יש שלושה לבושים: מחשבה דיבור ומעשה,על ידי שלושה לבושים אלו שורה הנפש האלוקית בגוף. ולבושים אלו הם המחשבה הדיבור והמעשה בתרי"ג מצוות התורה. שכאשר האדם משיג במחשבתו את כל מה שיכול להשיג בפרד"ס התורה, ועוסק בדיבורו בפירוש תרי"ג המצוות והלכותיהם, ומקיים בגופו את כל המצוות המעשיות, שענינים אלו נהיים לבוש לנפש האלוקית.
אף כי שלושת לבושים אלו נקראים בשם לבושים החיצוניים ביחס לפנימיות הנפש האלוקית, שהם ספירות חב"ד והמידות שלה, הרי שמעלתם גבוהה לאין ערוך מן הכוחות הפנימיים של הנפש האלוקית. שבמקום שבו אתה מוצא את גדולתו של הקב"ה, שם אתה מוצא את ענוונותו, שצמצם הקב"ה את רצונו וחכמתו בתרי"ג מצוות התורה ובהילכותיהם ובצירופי אותיות התנ"ך, שעל ידי זה תתלבש הנפש בכל עשר כוחותיה בשלשה לבושים אלו.