שערות הראש והזקן

שערות הוא בחינה בקבלה המובאת בהקשרים שונים כשבכללות משמעו הוא השפעה מצומצמת ביותר, כל דרך שערה שהחיות שבה מזערית לעומת החיות שבראש, ממנה היא צומחת.

ענינו

מבואר כי ענין השערות הוא קדושה עצומה, כענין י"ג תיקוני דיקנא, וכענין "ושער רישיה כעמר נקא", וכן כנאמר בנזיר "קדוש יהיה גדל פרע". ומה שאין כן מה שנאמר כי "שער באשה ערוה". ומבואר הענין כי השערות הם בבחינת צמצום, ואשה היא בבחינת צמצום, וכאשר נמשך הצמצום בצמצום יכול להיות יניקה לחיצונים.

בבחינת מותרי המוחין

בענין השערות מבואר כי השערה היא חלולה מבפנים ובתוכה נמשך ומתלבש איזה חיות מן המוחין. אלא שהשערות הם ממותרי המוחין, ולכן יכולים לחתוך את השערות ואין זה כואב למוח כלל. וכך הוא ברוחניות שענין השערות הוא בבחינת לבושים ובבחינת המשל, שבו ועל ידיו משיגים את הנמשל. שהמשל הוא בבחינת השערה עצמה, וענין הנמשל הוא החיות המלובשת בשערה.