הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

החסידות הכללית

הבעש"ט

המגיד ממזריטש

בחב"ד

אדמו"ר הזקן

חב"ד סטרשלה

  ערך מורחב – חב"ד סטרשלה

חסידות חב"ד סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן בכ"ד בטבת תקע"ג בידי אחד מגדולי תלמידיו[1]. - רבי אהרן מסטרשלה שראה עצמו כממשיך דרכו של רבו. החסידות נקראה על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון[2] של רבי אהרן ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי סטרשלה. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין אחיו של אדמו"ר הזקן המהרי"ל, ובנו של אדמו"ר הזקן האדמו"ר האמצעי[3].

חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' אהרן מסטרשלה ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של אדמו"ר הזקן[4] הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של אדמו"ר הזקן, ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי יהודה לייב התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון לאדמו"ר האמצעי, שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.

ענף מייסד הענף אדמו"ר הענף שנות הענף הערות
חב"ד סטרשלה מייסד הענף - רבי אהרן מסטרשלה  • רבי אהרן מסטרשלה  •  רבי חיים רפאל מסטרשלה תקע"ג - ? לאחר מכן המשיכו קבוצה של חסידים להתנהל ללא אדמו"ר וחלקם חזרו בחזרה לחב"ד.
חב"ד ליובאוויטש ממשיך הענף - אדמו"ר האמצעי  • אדמו"ר האמצעי  •  אדמו"ר הצמח צדק תקע"ג - עד ימינו גם אחרי הצמח צדק המשיך הענף החב"די להתקיים עד לימינו.

אדמו"ר האמצעי

אדמו"ר הצמח צדק

התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו

  ערך מורחב – התפצלות חסידות חב"ד תרכ"ו

התפצלות חסידות חב"ד הוא מהלך בו התפצלה חסידות חב"ד לאחר הסתלקות הרבי הצמח צדק בשנת תרכ"ו. הפיצול הביא להקמה של שלוש חצרות חדשות בנוסף על חב"ד ליובאוויטש: חב"ד קאפוסט, חב"ד ניעז'ין וחב"ד ליאדי. מקימי החצרות השונים היו שלושה מבני הצמח צדק, אחיו של הרבי המהר"ש. שהם המהרי"ל מקאפוסט, רבי חיים שניאור זלמן שניאורסאהן, רבי ישראל נח שניאורסאהן. ממשיך דרכו של הצמח צדק בליובאוויטש היה הרבי המהר"ש.

במהלך השנים חזרו רוב חסידי החצרות הללו לחצר חב"ד ליובאוויטש. הפיצול נגמר בשנת תרפ"ג לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, רבי שמריהו נח שניאורסון נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של הרבי הריי"צ. אך חלק קטן עזבו את חב"ד או את דרך החסידות.

ענף בני הצמח צדק נכדי הצמח צדק שנות הענף הערות
חב"ד קאפוסט מייסד הענף - המהרי"ל (ניסן תרכ"ו - חשון תרכ"ז)  • בנו: רבי שלמה זלמן שניאורסון (קאפוסט, תרכ"ז - תר"ס)  • בנו: רבי שלום דובער שניאורסון (רצ'יצ'ה, תרמ"ג - תרס"ט)
 • בנו: רבי שמריה נח שניאורסון (בברויסק, תר"ס - תרפ"ג)
תרכ"ו - תרפ"ג
(57 שנים)
בשנים תרכ"ו - תרמ"ג התקיים בענף חצר אחת (קאפוסט), בשנים תרמ"ג - תר"ס התקיימו במקביל החצרות בקאפוסט ורצ'יצ'ה, בשנים תר"ס - תרס"ט התקיימו במקביל החצרות ברצ'יצ'ה ובברויסק ובשנים תרס"ט - תרפ"ג התקיימה שוב חצר אחת (בברויסק).
חב"ד ליאדי מייסד הענף - רבי חיים שנ"ז (תרכ"ז - תר"מ)  • בנו: רבי יצחק דובער שניאורסון (ליאדי, תר"מ - תר"ע)
 • חתנו: רבי לוי יצחק גוטרמן (סיראטשין, תר"מ - תרס"ה)
תרכ"ז - תר"ע
(43 שנים)
רבי יצחק דובער ורבי לוי יצחק כיהנו במקביל בחצרות נפרדות.
חב"ד ניעז'ין מייסד הענף - המהרי"ן (תרכ"ח - תרמ"ג)  •  בני המהרי"ן סרבו להתמנות כאדמו"רים והענף חדל מלהתקיים תרכ"ח - תרמ"ג
(15 שנים)
נכדתו של המהרי"ן היא הרבנית נחמה דינה רעייתו של הרבי הריי"צ.
השוואה לחב"ד ליובאוויטש
חב"ד ליובאוויטש הענף המרכזי ממשיכו של הצמח צדק בליובאוויטש - אדמו"ר המהר"ש (תרכ"ו - תרמ"ג)  • בנו: רבי שלום דובער שניאורסון - אדמו"ר הרש"ב (תרמ"ג - תר"פ) התקיימה לאורך כל תקופת הפיצול בשנת תרפ"ג - שלוש שנים לאחר תחילת נשיאות הרבי הריי"צ, הסתיימה תקופת ההפיצול. רוב החסידים מהענפים המקבילים חזרו לליובאוויטש.

אדמו"ר המהר"ש

חורבן ליובאוויטש

  ערך מורחב – חורבן ליובאוויטש

אדמו"ר הרש"ב

ירידה מהדת

המלאכים

  ערך מורחב – המלאכים

אדמו"ר הריי"צ

אדמו"ר שליט"א

פולמוס המשיחיות בחב"ד

הגינזברוגים

הערות שוליים

  1. הרבי כתב על רבי אהרון: "תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרה"ג והרה"ח וכו' וכו' מוהר"ר אהרן הלוי מסטאראשעלי". ספר התניא" במדור "הערות שם הספר ושם חלקיו"
  2. לפני כן התיישב בליאדי ואשווע.
  3. בית רבי - תולדות אדמו"ר הזקן, פרק כ"ו. וכן בית רבי תולדות אדמו"ר האמצעי, פרק ב'.
  4. בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של אדמו"ר הזקן לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).