ר' משה נמנוב (תרח"צ-תשע"ב), היה גאון בנגלה ומשכיל גדול בחסידות.

בעת הכנסת ספר תורה
בהתוועדות בשמחת הנישואין שלו. מימין לשמאל: חותנו, ר' מרדכי שוסטרמן, הרב מרדכי טלישבסקי, ר' משה, אביו הרב ניסן נמנוב, והרב זלמן שמעון דבורקין

תולדות חיים

ר' משה נולד בשנת תרח"צ בברית המועצות לאביו הרב ניסן נמנוב. בשנת תש"ו כשהיה בן שמונה הבריחה משפחתו את הגבול בתואנה שהם אזרחי פולין שברחו במלחמת העולם השניה, והתיישבו זמנית במחנה המעבר פוקינג בגרמינה. בשנת תש"ח עברו לברינוא בהוראת הרבי הריי"צ לאביו.

בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים ברינוא, אצל אביו ששימש כמשפיע, ולאחר מכן בישיבה המרכזית ב-770.

התחתן בכ"ג כסלו תשכ"ד עם מרת מרים רייזל, בתו של ר' מרדכי שוסטרמן, הבעל קורא של הרבי. למרות היותו בעל נגלה ובעל חסידות, העדיף להתפרנס מיגיע כפיו, ועבד כמגיה בדפוס "עזרא - בלשן" של חמיו, ובעקבות ידענותו ובקיאותו, רבים מהמוציאים לאור ביקשו שדווקא הוא יגיה את ספריהם.

נפטר אור לט' באייר[1] תשע"ב בגיל 74 שנים.

משפחתו

לר' משה ורעייתו חמש בנות:

קישורים חיצוניים

[://www.jewishrsm.com/templates/blog/post.asp?aid=2245546&PostID=38462&p=1 טור פרידה והערכה מחתנו, הרב זלמן אהרון קנטור] (אנגלית)

הערות שוליים

  1. יום היארצייט של אביו, ר' ניסן, שנפטר בשנת תשד"מ