ברוך יעקב ריזברג-פבזנר
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: רווי שגיאות, קטעים לא ערוכים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב ברוך יעקב רִיזְבֶערג (ריסברג) - פבזנר היה מלמד בעיירה חסלביץ'.
קורות חיים
נולד בעיר לאביו הרב שניאור זלמן פבזנר, נכדו של הרב מרדכי פוזנר אח רבינו הזקן.
בהגיעו לגיל צבא שינה את שם משפחתו לשם משפחת חמיו רִיזְבֶערג על מנת להיפטר משרות צבאי שהיה ניתן לבנים יחידים,
זה היה כחלק מהנדוניה לחתונה.
הרב ברוך יעקב נחשב למלמד מיוחד והותיר רושם עמוק על תלמדיו שהגיעו אף מבתים ליטאים, והותיר בהם רושם חסידי עמוק.
בין תלמדיו המפורסמים הינו הרב יוסף דב סולובייצ'יק, שהיה מספר סיפורים רבים עליו, והותיר עליו רושם עצום, דבר שהביא את הרב סולובייצ'יק כל חייו לקרבה לדרך החסידות. דבר שבא לידי ביטוי בחוג הגדול של תלמידיו.
כמו כן למד אצלו נכד אחיו הרב יצחק מרדכי פבזנר.
כאשר ביקר אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד, קירבו הרבי מאוד.
בעיני תלמידו
"הנה דיוקן מלמדי לפני", תלמידו הרב סולובייציק כתב<ref>מובא בשמן ששון מחבריך, ח"ג, עמ' 189}} לרב משה דובער ריבקין תיאור מורהו "עוד אני רואה את ארשת פניו, שהפיקה פכחון לב ופקחות עין וגם דמיון ומעוף. עד היום הזה אני שומע את קולו בדממת בין השמשות נוגה ורווי עצב וגעגועים, ודבריו בוקעים מתוך המרחק, דברים מלאי התלהבות והתפעלות על דבר שבתו בליובאוויטש בנערותו.
עוד אני נושא בנבכי נפשי את דמות הרבי הזקן שהביטה עלינו, תינוקות של בית רבן, מכתלי החדר המסוידים – אותה הדמות, בעלת המצח הרחב, שליט השכל, והעיניים הגדולות המציצות במרחבי י-ה אין קץ, רתוקי חזון פלאים. הזקן היורד על פי מידותיו קסם אותנו, ילדים קטנים, בהדרתו וסודיותו.
"עוד עיניי רואות את תמונתו של הצמח צדק, לבוש לבנים, שנתגלגלה בפנטסיה הילדותית שלנו בדמות כהן גדול היוצא מבית קודש הקודשים. עוד אוזניי קולטות צלילים מוזרים אבל גם מלבבים ומושכים את הלב, ניבים מקוטעים, מילים מפוזרות שיצאו מפי ה"חוזרים" בערבי החורף הארוכים לאור נר כהה, על דבר אורות מקיפים ואורות חוזרים, העלם וגילוי, אהבה פנימית והנפש הישראלית אשר מכסא הכבוד חוצבה. ועוד אני חולם ואני רואה את זקני החסידים המרקדים בקצב מהיר בליל שמיני עצרת סחור סחור לאבא מרי, ז"ל.
"רשמים מעין אלו לא ימחו מקרב לבי, והמה מושרשים עמוק עמוק במסתרי הוויתי".
ואכן, "השפעתם של מלמד מחונן זה ושל לימוד ספר התניא ניכרת גם בעשרות שנים לאחר מכן ב"הרב" (כפי שנודע הרב יוסף סולובייצי'ק ברבים). דרכה הגיע הצעיר למחשבת החסידות בפרט, ולהגותה ולתיאולוגיה היהודית בכלל"<ref>אמונה בזמנים משתנים, עמ' 19.}}
ערב ראש השנה
"שנות ילדותי עברו עלי בעיירה החסידית חסלוויטש. מדי שנה, בהגיע ערב ראש השנה, היתה ניכרת על פני המלמד החב"די שלי שמחה גדולה והתרגשות בלתי רגילה. פעם, כאשר ביקש לשתף אותנו, ילדי ה'חדר' בתחושותיו, אמר כך: 'היודעים אתם מה יהיה מחר בלילה? מחר יהיה ליל ההכתרה! מחר יונח שוב הכתר על ראשו של הקב"ה, ויודעים אתם מי הוא המניח את הכתר על ראשו? יענק'ל החייט ובערל הסנדלר'. במשך השנים דרשתי דרשות הרבה וכתבתי מאמרים ארוכים בנושא ראש השנה, ואף אחד מהם לא גרם לי לחוש באמת את תוכנו העמוק של ראש השנה כפי עשו לי זאת דבריו של אותו מלמד. מדי ראש השנה, כאשר אני מתפלל ואומר: 'מלוך על כל העולם בכבודך', אני נזכר בהתרגשותו התמימה: 'מחר יהיה ליל ההכתרה!' ומתרגש מחדש".
משפחתו
- היית לו בת יחידה, מרת שפרה, נישאה לשו"ב מהעיירה אַנְדׅיזאַן, שנפטר בצעירותו. נולדו להם שבע בנות, והיא השיאה את כולן. נפטרה בלנינגרד בשנות הלמ"דים.