רצוא ושוב

רצוא ושוב הוא תנועה יסודית בעבודתם של המלאכים ושל הנשמות. ענין הרצוא בכללו הוא עבודה בבחינה של יציאה מן הכלים, בעליה מלמטה למעלה, וענין השוב בכללו הוא העבודה בשיבה אל הכלים בהמשכה מלמעלה למטה. כל עבודה שהיא באופן של תיקון כוללת את שני בחינות אלו.

ענינו

רצוא ושוב הם שני תנועות יסודיות של עבודה. ענין הרצוא בכללו הוא היציאה מן הכלים, בעליה מלמטה למעלה. והוא בבחינת אהבה ברשפי אש בתגבורת, לצאת מן הגוף וליפרד מן הפתילה, והוא בבחינת אהבה רבה שאין כלי הלב מכיל אותה. ענין השוב בכללו הוא המשכה של אורות בכלים, בהמשכה של מלמעלה למטה.

מקורו של ענין רצוא ושוב הוא בבחינת מטי ולא מטי.

בעבודת המלאכים

על חיות הקודש במרכבה נאמר כי היו "רצוא ושוב כמראה הבזק".

בעולמות

בעולם התוהו היו הספירות בבחינת רצוא בלא שוב, ומשום כך הייתה שם שבירת הכלים. עולם התיקון הוא בבחינת שוב, "לשבת יצרה", שהוא המשכה של אורות בכלים.

הלב מחיה את כל הגוף בבחינת רצוא ושוב, שדם הנפש נסגר בתוכו, ואחר כך נפתח, ועל ידי כך מחיה כל הגוף. וכן ענין חיות כל העולמות הוא על ידי בחינת רצוא ושוב.