מלוה מלכה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־05:52, 24 באוגוסט 2020 מאת חלוקה בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סעודת מלווה מלכה המכונה גם סעודתא דדוד מלכא משיחא [=בארמית: סעודתו של דוד מלך המשיח], היא סעודה אותה נהוג לערוך במוצאי שבת במטרה ללוות את השבת ביציאתה מתוך שמחה.

בהלכה

במסכת שבת[1] נאמר: "לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת", וכפי שפירש שם רש"י שהמטרה היא ללוות את השבת ביציאתה בדרך כבוד, כאדם המלוה את המלך בצאתו מן העיר. מטעם זה גם נקבע שמה של הסעודה בשם 'מלווה מלכה'.

הרבי מדייק שמדברי רבי חנינא היה שניתן לדייק שישנו ציווי לערוך שולחן בלבד, אך לא לאכול[2], ומחדש כי המקור לסעודה זו הוא מירידת המן במדבר, שהספיק גם לסעודה של מוצאי השבת.

החיוב ההלכתי לאכול סעודה זו אינו מוחלט, כפי שכותב אדמו"ר הזקן: "­סעודה זו אינה חובה כל כך אלא מצוה מן המובחר בלבד", אך יחד עם זה "טוב לבשל בשר או דבר אחר במוצאי שבת לכבוד סעו­דה זו"[3].

סעודתא דדוד מלכא משיחא

סעודה זו מכונה גם בשם 'סעודתא דדוד מלכא משיחא' על שמו של דוד המלך. בטעם הדבר נאמרו כמה פירושים:

א. כאשר דוד המלך שאל את הקב"ה מתי הוא ימות, השיב לו הקב"ה "גזירה היא מלפני שאין מודיעין קיצו של בשר ודם", אך גילה לו שיום מיתתו הוא בשבת[4], ולכן בכל מוצאי שבת היה דוד המלך חוגג עם משפחתו את העובדה שחלפה שבת נוספת והוא נותר בחיים[5].

ב. סעודה זו קשורה עם האמונה בהתגלותו של מלך המשיח ('דוד מלכא משיחא') היות ולאחר פטירתו של האדם, נרקב כל גופו מלבד עצם אחת – הקרויה בשם עצם הלוז – שנותרת שלימה, וממנה יברא הקב"ה את הגוף בתחיית המתים, ועצם זו ניזונת מסעודת מלווה מלכה[6].

מנהגי הסעודה

בסעודה זו נהוג להזכיר את אליהו הנביא היות ועל פי הלכה משיח לא יכול לבוא בשבת בגלל איסור תחום שבת, ולכן מוצאי שבת הוא הזמן המתאים להזמין את אליהו הנביא לבוא ולבשר לנו על בואו של מלך המשיח.

נוהגים להדליק נרות רבים לכבוד סעודה זו[7].

בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן מובא כי יש לבשל תבשיל מיוחד לכבוד סעודה זו[8].

אדמו"ר הצמח צדק הורה לכלותיו שעליהן לקבוע סדר לספר בכל מוצאי שבת סיפור מהבעל שם טוב, על שאלתן האם הכוונה רק להזכיר את שמו של הבעל שם טוב[9] או לספר איזה סיפור ממנו ענה הרבי - שבודאי כוונתו לסיפור. מאז הייתה אחת הכלות נכנסת לרבי בכל מוצאי שבת, הוא היה מספר לה סיפור מהבעל שם טוב, והיא הייתה חוזרת על הסיפור לפני כולן[10].

לצד זאת, בשמועות וסיפורים[11] מובא בשם אדמו"ר המהר"ש, שכשאמרו לפניו את הסגולה שלספר סיפור מהבעש"ט במוצאי שבת הוא סגולה לפרנסה שיש לו על זה שלושה "לאו דוקא": לאו דוקא במוצאי שבת, לאו דוקא מהבעל שם טוב, ולאו דוקא סגולה לפרנסה אלא לכל הברכות[12], כלומר שיש ענין לספר סיפור מהבעל שם טוב במוצאי שבת, אך מה שהפכו זאת לסגולה לפרנסה - זה לאו דווקא, אלא הרבה יותר מזה, ויש ענין לספר סיפורים צדיקים בכל עת.

זמן התוועדות

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של החסידים[13].

סגולות בסעודת מלוה מלכה

על פי דברי רש"י במסכת שבת[14] בארה של מרים נודדת בין הבארות הימים והנהרות במוצאי שבת, ולכן ישנה סגולה לשאוב מים ולשתות במוצאי שבת כסגולה לרפואה[15].

בדומה לכך מובא בגמרא כי "חמין במוצאי שבת מלוגמא"[16], ושתיית דבר חם במוצאי שבת הוא סגולה לרפואה.

בשם רבי אלימלך מליז'נסק מקובל כי אכילה במוצאי שבת לשם סעודת מלוה מלכה היא סגולה ללידה קלה[17].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. קיט, א.
  2. ליקוטי שיחות חלק לו, שיחה ב' לפרשת בשלח.
  3. שולחן ערוך אורח חיים סימן ש' סעיף ג'.
  4. קהלת רבה פרשה ה.
  5. טעמי המנהגים, עמוד קצ.
  6. שבלי הלקט.
  7. על פי השמועה, אצל הרבי נהוג להדליק בעת הסעודה את כל האורות בבית.
  8. שו"ע אדה"ז סימן ש' סעיף ג'. על יסוד המסופר במסכת שבת על בני ביתו של רבי אבהו שהיו שוחטים בכל מוצאי שבת עגל, ורבי אבהו היה אוכל ממנו כליה. כאשר גדל בנו, שאלו לשם מה צריך לשחוט עגל נוסף במוצאי שבת – הרי מוטב להשאיר מהעגל ששוחטים בערב שבת כליה אחת, לצורך סעודת מלווה מלכה. שמעו בעצתו של הבן ושימרו מהבשר של ערב שבת מעט לצורך מוצאי שבת. אך אז בא אריה וטרף את העגל שהיה מיועד למוצאי שבת, וכך נמצא שלא הרוויחו דבר. מן הסיפור למדו שראוי להדר ולהכין תבשיל מיוחד לכבוד סעודת מלווה מלכה, ולא להסתפק באכילת שאריות ממאכלי השבת.
  9. כמו שיש הנוהגים להזכיר במוצאי שבת פעמים רבות את שמו של אליהו הנביא.
  10. ספר השיחות ת"ש עמ' 173.
  11. חלק א' עמוד 4.
  12. בחצרות חסידיות אחרות זה מובאת אימרה זו בשם הרוז'ינער (ס' בית ישראל אות ז'): הרה"ק מרוז'ין זצ"ל אמר: "העולם אומרים כי כשמדברים במוצאי שבת מהבעל שם טוב זי"ע הוא סגולה לפרנסה, וכשמדברים מהרבי ר' זושא ומאחיו הרבי ר' אלימלך זי"ע - מאחד מהם הוא סגולה ליראת שמים ומאחד מהם סגולה לבנים. ואני אומר: לאו דווקא מהצדיקים הנ"ל. ולאו דווקא במוצאי שבת. ולאו דווקא בדברים אלו. אלא מכל הצדיקים כל זמן שמדברים מהם, זו סגולה לכל דבר".
  13. היום יום ל' ניסן
  14. דף קט.
  15. בית יוסף, רצט.
  16. שבת, קיט.
  17. טעמי המנהגים, עמוד קצ.