כתבי ר' יאשע שו"ב (ספר)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
שער הספר "כתבי הר"י שו"ב"

כתבי ר' יאשע שו"ב הינו מראשוני ספרי סיפורי חסידים על הדורות הראשונים של החסידות.

מצבת הרב חיים יוסף אריה (המכונה יאשע) ורעייתו רחל פרגר, בבית החיים בצפת.

הספר נלקט על ידי הרב חיים יוסף אריה (המכונע יאשע) בן הרב משה אליעזר פרגר[1], שו"ב בבריסק, בעל מחבר ספר "מנחת יוסף" שהיה חסיד סלונים ונפטר בטבריה בשנת תרע"ב.

אודות הספר

הכתבים מכלים סיפורים על הבעש"ט ותלמידיו, ועל המגיד ממזריטש ותלמידיו (בעיקר אדמו"רי פולין). כפי שעבר במסורה חסידית, רשימות אלו כתבם המחבר לעצמו והם התגלגלו בין החסידים עד שמישהו הוציאם לאור בסטנסיל[2].

כמה וכמה תמהיות התעוררו על הסיפורים ודיוקם כגון פגישת הבעש"ט עם המשנה למלך[3].

המחבר ממעט בסיפורים על רבינו הזקן, אף שמדבר רבות על גדולי החסידות בתקופה. אך לעיתים נזכר.

הספר מתחיל בכותרת "יום ה' כ"ח תשרי, תרמ"ח, בריסק".

בספר נמצאים סיפורים רבים על הבעש"ט והמגיד שהוא המקור הקדום ביותר אליהם.

על אף שבכללות הספר עוסק רק במוארי החסידות[4], באופן חריג נתייחד מדור ל"הט"ז ודורו" (בתוך מדור המגיד ותלמדיו). הט״ז, וכן חותנו בעל הב"ח, מצטיירים בסיפורים אלו כאנשי מעלה הנקיים מכל שמץ רבב, וכרבנים צדיקים למופת[5].

תלמיד חכם עוסק בסיפורים

הרב המלקט חיבר ספר נוסף בשם מנחת יוסף שהוא ספר עמוק בפלפול ובעיון בהלכות שחיטה וטריפות, ומסכימים עליו גדולי הדור מכל החוגים. (מהר"ש סופר, הבית יצחק, מהרי"ל דיסקין) ועוד. וידוע גם שהיה להמחבר קשרים הדוקים עם הגר"ח מבריסק, (ובח"ב הוא מביא סיפור מענין ששמע מפיו של המהרי"ל דיסקין - עם החלום על השור, יעו"ש). הנה על אף גדולתו בתורת הנגלה, עסק הרב ר' יאשע לאסוף ולכתוב סיפורים חסידים אף שחלקם סובלים מחוסר דיוק גדול.

שער הספר "מנחת יוסף" על הלכות טרפות, נכתב גם הוא על ידי ר"י שו"ב מבריסק.

מסיפוריו

  • פעם אחת אמר המגיד הגדול, יש לי איש אחד והוא תפוח יקר, אך יש בתוכו תולעת אחת, אם יתגבר על התולעת יהי' כלי יקר מאוד, ובאם לאו חייו יאכלנו התולעת עד גמירא. אצל השולחן הי' אז הוואלפער הידוע, ור' נחום טשערנאבילער לא הי' אז בהשולחן, רק בעיר המגיד הי' אז. אחר השולחן התראה הוואלפער פנים עם ר' נחום, אמר לו שמעתם מה אמר הרבי היום, וסיפר לו ואמר לו כמדומני שכוונתו עליכם. ויענה הר״נ בוודאי אין כוונתו עלי, כי אולי הי' כן הי' אומר זאת בשעה שאני אצלו שאשמע זה[6].
  • בפסח[7] היה [הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויטבסק] מחמיר כל-כך על "שרויה", עד שפעם אחת היתה כלתו.. קשה לה הלעיסה ממצות, ושאלה אם אפשר לה שתרכך מצה, לא עם מים, רק שתטרוף ביצה על המצה לרככה על האש. ואמר שמרשה לה, אך לא בבית שלי רק אצל שכן, ותאכל שם המצה גם-כן. ואמר שחומרא של הרמב"ם [כנראה צ"ל: המגיד] אי-אפשר לו להקל. כי הבעש"ט לא נהג עדיין בחומרא זו, רק המגיד [ממעזריטש] ז"ל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1840-1912
  2. הקלדה במכונת כתיבה וצילום במכונת שכפול.
  3. שנפטר באינסטנבול בשנת תפ"ז.
  4. האור החיים הקדוש אינו פלא, מכיון שבתולדות החסידות מצינו רבים העוסקים בו ובתרתו.
  5. אולי מפני שהיו מחסידי אשכנז, שקדמו לתנועת החסידות, והיו באותם אזורים.
  6. הוצאות ירושלים תשמ"א עמ' רצב, וראה בחלק ב' גירסא שהוסיפור היה עם ר' אהרן מקרלין ולא עם ר"נ טשערנאבילער
  7. כתבי ר' יאשע שו"ב, עמ' נד