בנימין ליפמן
ר' בנימין (ביינוש) ליפמן, ([[תרס"ח - כ"א אדר תרצ"ט). מכונה גם בנימין מינסקר, היה מחסידי חב"ד ברוסיה,
תולדות חיים
נולד בשנת תרס"ח בפולין לאביו ר' ישעיהו הינך. בזמן מלחמת העולם הראשונה היגרה משפחתו לסלוצק אשר בבלארוס, שם למד אצל רב העיר ר' יחזקאל אברמסקי.
בשנת תרפ"ה עבר ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים אשר בנעוול, שם למד עד שנת תרפ"ט, אז התמנה למשפיע בישיבת תומכי תמימים בקייב[1].
נשא לאשה את אחות ר' יחיאל מיכל רפפורט[2].
תלמידו ר' מוטל ליפשיץ כותב עליו[3]: "ר' בנימין ליפמן היה 'עובד'. ביומי דפגרא היו כל תלמידי הישיבה הולכים להתוועד בביתו. הכל ידעו שאצל בנימין יש מה לשמוע, אם כי הוא היה פותח את פיו רק לאחר שעות ארוכות של ניגונים – בערך בשעה שלוש לפנות בוקר. באוזניי מצטלצל עד היום ניגון ה'עבודה' של בנימין, אותו אהב לנגן בהתוועדויות. ובשעת בוקר מוקדמת, כשהיינו יוצאים מההתוועדות, הרגשנו שכל הרחוב שווה בעינינו כקליפת השום".
לאחר שנסגרה הישיבה על ידי השלטונות, פתח ר' בנימין קבוצה של תפארת בחורים, ובד בבד התחיל לעסוק בכריכת ספרים.
בליל כ"א אדר תרצ"ט נאסר ר' בנימין, ונשפט לשלוש שנות עבודת פרך בסיביר. נפטר בגלותו.
הערות שוליים
- ↑ כפר חב"ד גליון 16.
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית.
- ↑ בספרו "זכרונות פון גולאַג".