משתמש:שף ויתיב/יצחק זילבר

הרב יצחק יוסף זילבר המכונה יצחק קזנר (ג' אב תרע"ז - ח' אב תשס"ד, 22 באוגוסט 1917 - 26 ביולי 2004) היה מחנך, פעיל למען קירוב יוצאי ברית המועצות אל היהדות.

ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בקאזאן, בירת הרפובליקה הטטרית שברוסיה, לרב בן-ציון חיים זילבר, רב העיר, וללאה גיטל בת הרב משה מישל שמואל שפירא, רב העיר רוגובה שבליטא, מחבר הספר "תבואות שמש" ועוד. אביו התגלגל לקאזאן, שבחלקים הפנימיים של האימפריה הרוסית, בעקבות העברת האוכלוסייה מהאזורים הקרובים לקו החזית במלחמת העולם הראשונה. אביו לא שלח אותו לבית הספר, כדי להימנע מחילול שבת, אלא לימדו בעצמו את מקצועות החול בנוסף לתנ"ך, למשנה ולתלמוד. מגיל ארבע עשרה החל לעבוד בבית מלאכה לתיקונים. בגיל שבע עשרה התקבל למכון טכנולוגי לכימיה, למרות שלא סיים בית ספר. כיון שהלימודים שם היו כרוכים בחילול שבת, עבר ללמוד באוניברסיטת קאזאן בפקולטה למתמטיקה תחת הנחייתו של ניקולאי צ'בוטריוב. בשנת תש"ה נשא לאישה את גיטה-לאה זיידמן מהעיר סמרה. למרות הקשיים שמר מצוות בדקדקנות ועל רקע זה התחכך עם השלטונות הקומוניסטים. הוא פוטר מעבודתו ונקרא לחקירות. בשנת תשי"א הפקיד אצלו ידיד אגרות חוב ממשלתיות, שעל פי חוקי ברית המועצות נאסר לסחור בהם, בחשבו שלא ייערך חיפוש בביתו של הרב זילבר. כאשר באופן אקראי נערך חיפוש בביתו, נמצאו האיגרות האסורות. הרב זילבר, שסירב להפליל את הידיד, תלה את האשם בעצמו, ונשפט לשנתיים מאסר במחנה עבודה. בשנת 1960, בעקבות הביקורת שהושמעה נגד אורח חייו הדתי מעל גבי העיתונות הסובייטית, ובגלל החשש מהפקעת האחריות על ילדיו, עבר להתגורר בעיר טשקנט. בשבט ה'תשל"ב עלה לישראל והשתכן בשכונת סנהדריה מורחבת בירושלים. עבד כמורה למתמטיקה בישיבה התיכונית והמקצועית קריית נוער. יסד את ישיבת "שבי גולה" ואת ארגון "תולדות ישורון" לעולים מרוסיה.

נפטר בערב תשעה באב תשס"ד ונקבר בליל הצום.

פעילותו הציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בברית המועצות מסר שיעורי תורה והיה בעל קורא. גם בישראל העביר שיעורי תורה לדוברי רוסית בישיבות לבעלי תשובה, כמו ישיבת "דבר ירושלים", ישיבת "שבות עמי". עסק בקירוב עולים לחיק היהדות במסגרת חוגי בית בישראל, באירופה ובארצות הברית. בעלי תשובה רבים יוצאי ברית המועצות רואים עצמם כתלמידיו. היה פעיל בעריכת בריתות וחופות ליוצאי ברית המועצות ופעל למען סידור גיטין עבור נשים מסורבות גט.

בשנת ה'תשמ"ט, כשהשלטון הקומוניסטי בברית המועצות החל להתרופף, נשלח ביוזמתו של הרב משה סולובייצ'יק מציריך למוסקבה, יחד עם הרב אלכסנדר אייזנשטט לבדיקת אפשרות להקמת הישיבה במקום. לאחר שהוקמה הישיבה, היום ישיבת "תורת חיים", נהג להגיע אליה פעמיים בשנה - בפסח ובסוכות - ולמסור בה שיעורים, שמשכו אליהם ציבור יהודי מעבר לתלמידי הישיבה.

בשנת תש"ס הקים עם תלמידיו את ארגון "תולדות ישורון" העוסק בהקמת קהילות דתיות של עולים מרוסיה ובקירוב יוצאי ברית המועצות לתורת ישראל.

הגותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כצעיר יהודי שומר מצוות בסביבה אתאיסטית, שאף לבסס את אמונתו על היגיון וגישה מדעית. בעודו בברית המועצות חיבר ספר המראה כיצד התגשמו נבואות הנביאים לאורך ההיסטוריה. לרעיון זה הוא התעורר בעקבות קריאת מאמרו של א. רקובסקי "דבר אלוקינו קיים לעולם", בכתב העת האסיף בשנת 1887, כפי שצוין בהקדמה לספר. בהגיעו לישראל הוא שחזר את הספר מהזיכרון והרחיבו. הספר יצא לאור בהוצאת "שמי"ר" ב-תשד"מ בשם "Пламя не спалит тебя" - "ולהבה לא תבער בך". מאז יצא הספר במהדורות נוספות ותורגם לעברית (ה'תשס"ב - 2002).

בעקבות הרקע המתמטי שלו עסק בסוגיית "ספירת אותיותיה של התורה", והציע פתרונות לקשיים בסוגיה זו^[1]. ב-1994 פרסם ספר ברוסית על בראשית ושמות בשם "שיחות על התורה" ("Беседы о Торе") ובסופו הקדיש כמה מאמרים לפלאי הבריאה. ב-2000 יצא גם החלק השני של הספר, על ויקרא, במדבר ודברים.

הוא ראה ביציאתו מברית המועצות ועלייתו למדינת העם היהודי וכן בהקמת ישיבת תורת חיים במוסקבה אחרי נפילת מסך הברזל, את ניצחון אמונתו בתורה. תחושת הסיפוק וההודיה להקב"ה התבטאה ברוב שיחותיו ושיעוריו.

בסוף חייו, רואיין על ידי כרמלה רייז במשך שנה. ראיונות אלה, שבהם גולל את מסכת חייו, היוו בסיס לספר ביוגרפי שיצא לאור ב-2004 בשם "Чтобы ты остался евреем" - (בתרגום מרוסית "להישאר יהודי") בהוצאת פלדהיים. הספר יצא באותה הוצאה גם בתרגום לעברית ולאנגלית.

משפחתו ותלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לרב זילבר ולאשתו נולדו שלוש בנות ובן. בנו, הרב בן-ציון חיים זילבר יו"ר ארגון תולדות ישורון, נשוי לבתו של הרב ברוך רוזנברג, מראשי ישיבת סלובודקה בבני ברק. בתו מלכה הייתה נשואה ליוסף שוינגר, מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים.

בין תלמידיו הבולטים: