משה אריה לייב גינזבורג
משה אריה לייב גינזבורג היה נשוי עם מרת דבורה לאה בתם הגדולה של אדמו"ר המהר"ש ורעייתו רבקה.
הרב משה גינזבורג היה בנו של הגביר הרב אברהם זלמן גינזבורג מויטבסק והוא נשא את בתו הבכורה של אדמו"ר המהר"ש, ביום שישי, ח' בסיוון בשנת תרל"ב. על ההזמנות לחתונה היה האדמו"ר המהר"ש חתום בעצמו והוא שלחם לחסידיו הגדולים ולקצת מידידיו[1]. החתונה התקיימה בליובאוויטש ובעת החתונה וסעודות השבע ברכות אמר אדמו"ר המהר"ש שישה מאמרי חסידות[2].
בחתונתם היה אדמו"ר הרש"ב היה אז ילד בגיל אחד עשרה שנים ואת זיכרונותיו מהחתונה סיפר לבנו, אדמו"ר הריי"צ[3].
לאחר נישואיהם התיישבו בעיר ויטבסק ושם התגוררו כל חייהם.
אדמו"ר המהר"ש התבטא פעם על בתו ואמר: "דבורה לאה, יש לך ראש טוב". הרבי סיפר באחת ההתוועדויות ששמע על גבורתה של הרבנית דבורה לאה, שכאשר נודע לה על הסתלקות אביה, הסתובבה כשפניה לקיר וכך עמדה שלש יממות. היא לא ידעה מכל הנעשה סביבה ולא שמעה דבר.
ביום ט"ו בתשרי שנת תרצ"ה, נפטר הרב משה אריה והובא למנוחות למחרת, ביום ט"ז בתשרי בעיר מלחובקה.
הערות שוליים
- ↑ אחת ההזמנות נמצאה ונדפסה בספר אגרות קודש של אדמו"ר המהר"ש, אגרת י'.
- ↑ ששת המאמרים שנאמרו הם: מאמר ד"ה "האבות קיימו התורה", "נשא את ראש", "שוש תשיש", "מהרה ישמע", "שורש עניין הקול" ו"קול מצהלות". נדפסו בספר "תורת שמואל - דרושי חתונה"
- ↑ הודפס ברשימותיו של הרבי מחודש כסלו תרצ"ג, בחוברת קפ"ז.