אסיפות תלמידי המגיד
אסיפות תלמידי המגיד היו האסיפות שבהם התכנסו תלמידי המגיד אחרי פטירתו, אסיפות אלו היוו את המשך דרכה של החסידות והיו הגרעין ליסוד חסידות חב"ד.
רקע
בשנת תקל"ב יצאה חרם על עדת החסידים ותלמידי המגיד, מה שהגביר את רדיפות המתנגדים, בי"ט כסלו תקל"ג נפטר המגיד ממזריטש מה שהוסיף רק קושי על החסידים.
לפיכך היו צריכים החסידים אדם שינהיג אותם, אדמו"ר הזקן, רבי זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן קיבלו עליהם את רבי אברהם המלאך ככאדמו"ר עליהם ושלחו לו כבר בחנוכה תקל"ג כתב התקשרות [1].
זמן קצר אחרי התאספו תלמידי המגיד כדי להטוות את המשך דרכה של החסידות.
האסיפה הראשונה (תקל"ג)
בשנת תקל"ג התאספו תלמידי המגיד לראשונה כדי לדון על המשך דרכה של החסידות.
תחילה הוחלט על מינוי רבי אברהם המלאך כמנהל החבריא קדישא. לאחר מכן הוחלט על מינוי רבי מנחם מנדל מוויטבסק כנשיא החסידים ברוסיה וליטא ומינוי אדמו"ר הזקן למסדר הכללי והמורשה שידאג לסדר את החסידות ולחזק את החסידים.
תוצאות האסיפה
במשך שלוש שנים בין תקל"ג [2] עד שנת תקל"ו היה אדמו"ר הזקן נודד בין ערים ומחזק את קהילות החסידים.
נסיעות אלו היו לפעמים בגלוי ולפעמים בחשאי, באותו העת ביקר גם אדמו"ר הזקן גם במעוזי ההתנגדות כמו [[וילנה], מינסק ושקלוב.
במשך נסיעותיו ונידודיו אלו צבר לעצמו אדמו"ר הזקן תלמידים וחסידים שהם היו הגרעין להקמת החדרים לאחר מכן.