מאיר שור

הרב מאיר שור (תרנ"ו-חנוכה תשנ"ב) היה בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ומאנשי המחתרת החסידית במוסקבה.

תולדות חיים

נולד לאביו הרב יחיאל מיכל בשנת תרנ"ו, בעיירה החסידית פודוברנקה.

היה תלמיד תומכי תמימים ליובאוויטש, במהלך שנות לימודו בישיבה גויס לצבא והמחנה שלו היה ליד ליובאוויטש, פעם עבר שם הרה"ח ברוך שלום כהן ורמז לו שליובאוויטש סמוכה למחנה הצבא בו היה, וסייע לו לברוח משם.

לאחר נישואיו התגורר בקברוב, והיה מהפעילים הנמרצים בהפצת התורה והיהדות וחיזוקה. בעקבות התעסקותו בחיזוק התורה והיהדות נתפס על ידי הק.ג.ב. בסביבות שנת תש"ה, והוגלה למשך עשר שנים.

בשנת תשי"ג קיבל חנינה מעונש הגלות וחזר לקברוב ואחר כמה שנים עבר למוסקבה והתגורר בה עד סוף ימיו. הוא נמנה על הדמויות הפעילות של קהילת חב"ד המקומית, והיה מארגן התוועדויות, ומעתיק כתבי חסידות ומחלקם בין אנ"ש. בחגים נהג להתפלל במנייני התפילה שאורגנו על ידי ר' געציל וילנסקי.

נפטר ביום א' של חנוכה תשל"ב, ונטמן במלחובקה.

משפחתו

• אחיו - הרב יעקב משה שורקין.
• בנו חיים שניאור זלמן שור.

לקריאה נוספת

מכתב ממנו נדפס ב'שיעורי רבי יעקב משה שורקין' ח"ב, עמ' תשה, הערה ד [[קטגוריה:מש]פחת איטקין]]