שניאור (שם)
שְׁנֵיאוֹר הוא שם פרטי ושם משפחה. הוא שמו של מייסד חסידות חב"ד אדמו"ר הזקן. כיום, נפוץ בעיקר בחב"ד.
משמעות ומקור השם
מקור השם[1] מובא במהרש"ל שזקנו[2] רבי מנחם הציוני "היה לו בן, ושם אביו מהר"ר מאיר, ושם חמיו מהר"ר אורי, והיו מחולקים בקריאת הבן, וקראוהו שניאור, כלומר שני אור. מאיר הוא אור. ואורי אור."[3][4].
לדעה נוספת מקור השם הוא לא מרבי מנחם הציוני אלא הרבה קודם[5] ובהסיפור על "מאיר" "ואורי" השתמשו בשם קדום.
הרבי הזכיר כמה פעמים את ענין שני השמות, ואף כתב[6] ביאור בחילוק בין אורי - אור עצמי. למאיר - אור להאיר[7].
שם משפחה
השם שניאור משולב בשמות משפחה שונים
- שניאורי - שם משפחת אדמו"ר האמצעי
- שניאורסון - משפחת אדמו"ר הצמח צדק, וצאצאיו
- ברב"ש - (בן רבי שניאור) מצאצאי האדמו"ר הרב שמריה נח שניאורסון
- שניאור - משפחה שאינה חב"דית במקור, אך יש מצאצאי המשפחה חסידי חב"ד
שמות בני אדם
| ערך מורחב – שם |
שמו של אדם מורה על מהותו, ואפי' שהוריו לא התכוונו לכך[8], שהרי בקריאת שם לילד מקבלים ההורים כוחות מעין נבואה זוטא לקרוא לילד בשם המבטא את שורש נשמתו[9].
השם הוא צירוף אותיות הנותנות חיות לאדם[10]. אדמו"ר הזקן מבאר[11] ששמו של דבר שיקראו לו בלשון הקודש באופן מסויים הוא מהווה, מחיה ומקיים את אותו הדבר, והרבי מוסיף[12] שכך הוא גם בשמו של אדמו"ר הזקן.
אדמו"ר הזקן
שניאור
כשהגיעו כתבי התניא לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל[13] אמר[14]: "המחבר ספר הקדוש הזה שמו שניאור רומז לשני בחי' אור. אור ישר ואור חוזר. תורה שבכתב ותורה שבעל פה. גליא וסתים כו'".
אדמו"ר הצ"צ כותב[15] שהשם 'שניאור' הוא כמו 'ואהבת' שהוא בגימטריה שני פעמים אור[16].
אדמו"ר הריי"צ כותב[17] שהבעש"ט עשה עליית נשמה[18] ולאחר מכן אמר על אדמו"ר הזקן בזמן שהוא היה בגיל 3 בפני חסידיו שהעולם יואר בשני אור - אור הנגלה ואור החסידות.
הרבי כותב[19] שהשם המקובל בעולם לאדמו"ר הזקן הוא בעל התניא והשו"ע וזה כי הוא מחבר את פנימיות התורה עם נגלה שבתורה[20] ושמו שניאור מייחד אותו בכך ששני אורות אלו - אור הנגלה ואור הנסתר, הם מתאחדים לשם אחד כאשר לומדים את שניהם יחד.
הכח לחבר את שניהם יחד נבע מכך שהוא גילה את עצם מהות התורה - יחידה שבתורה, הנעלית ממגבלות של העלם וגילוי ולכן בכוחה לחבר את שני האורות, הנגלה והנסתר שבתורה[21].
את הסבר זה אמר הרבי[22] להוציא למעשה בפועל, להוסיף בלימוד התורה (שניאור) ובקיום המצוות בהידור (לזמן).
באחד הפעמים התבטא הרבי[23], שיש את הפירוש בנוסח הרגיל ויש פירוש של החסידים. הפירוש הרגיל הוא שני אור - אור הנגלה ואור החסידות אבל חסידים מפרשים שני אור - ברוחניות וגשמיות.
אביו של הרבי ר' לוי יצחק[24] מזכיר את מקור השם כפי שהביא המהרש"ל ומסביר שמאיר הוא המפעיל אור ואורי הוא האור המתפעל ומהרכבתם יחד נעשה השם שניאור.
זלמן
השם זלמן אינו בלשון הקודש, אלא בלשון לע"ז[24], כינוי שהיה מקובל לקרוא לאדם ששמו שניאור[דרוש מקור].
הרבי מפרש[25] ש'זלמן' אותיות 'לזמן'[26] שהוא קשור לעולם מלשון העלם כי גדר של עולם נופל על בחינת זמן דווקא[27] ובמילא גם על מקום כי ענין של זמן ומקום קשורים זה לזה[28]. ואדמו"ר הזקן נקרא כך כי ענינו הוא להמשיך דווקא בעולם הזה התחתון את הדרגה של למעלה מהעולם - שניאור[29].
החידוש אצל אדמו"ר הזקן שהוא חיבר את השם שניאור המורה על חיבור עליונים ותחתונים (אבל עדין אור) עם השם זלמן שהוא ההעלם דהעולם, וזה בכדי שיהיה ניכר גם בתוך העולם אור אין סוף.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ שו"ת המהרש"ל בשאלת אב ואם החלוקים בקריאת שם לילד.
- ↑ היינו לא סבו ממש, אלא מסבותיו, כי מנחם הציוני נפטר כ170 שנה קודם שהמהרש"ל נולד.
- ↑ ים של שלמה גיטין פ"ד סכ"ו. חיד"א מע' גדולים סוף אות ש'.
- ↑ החתם סופר מביא סיפור זה בגירסא מעט שונה, בשו"ת חת"ס חלק אבן העזר, כרך ד' סימן י"ח. "וכן משמע בים של שלמה (מהרש"ל) שכתב מעשה שהאב רוצה לקרות הבן בשם אביו מאיר והאם רצתה לקרותו בשם אביה יאיר ומזה נולד שם חדש שניאור רצונו לומר שני מיני אור מאיר ויאיר"
- ↑ תוס' תמורה דף י"ח ע"א ד"ה אפילו.
- ↑ ברשימות חוברת א
- ↑ סה"מ י"ט כסלו 'פדה בשלום' תשמ"ח. דברי משיח תשמ"ח ח"ב ש"פ וישב. וראה לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.
- ↑ לקו"ש ח"ו עמ' 35 והלאה.
- ↑ לקו"ש ח"ל ש"פ ויצא שיחה ב' עמ’ 134.
- ↑ שעהיוה"א בתחלתו.
- ↑ תניא, שער היחוד והאמונה פ"א.
- ↑ לקו"ש חכ"א עמ' 273.
- ↑ תלמיד הבעש"ט והמגיד ממזריץ'. לקריאה על תולדותיו בספר שם ושארית.
- ↑ בית רבי ח"א פכ"ה הערה י'.
- ↑ הוספות לתו"א עמ' 284. הקדמת המו"ל לדרמ"צ.
- ↑ כמו שניאור שפירושו שני אור.
- ↑ לקו"ד ח"א פג, א. סה"ש תש"ה עמ' 129. לקו"ש חט"ז עמ' 38.
- ↑ בר"ה תק"ז
- ↑ לקו"ש ח"ו עמ' 37.
- ↑ הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393. דברי משיח תנש"א ח"ד עמ' 107.
- ↑ לקו"ש חט"ז עמ' 38.
- ↑ לקו"ש חכ"א עמ' 273.
- ↑ לקוטי שיחות חי"ב עמ' 232.
- ↑ 24.0 24.1 לקוטי לוי יצחק אגרות עמ' רי"ח.
- ↑ לקו"ש ח"ו עמ' 41. לקו"ש חכ"א עמ' 273. הובא גם בלקו"ש חי"ד עמ' 393.
- ↑ מקור פירוש זה הוא מר' לוי יצחק מברדיטשוב והובא בלקו"ש חי"ב עמ' 232.
- ↑ תניא, שער היחוד והאמונה פ"ז - פב, א.
- ↑ התוועדויות תשמ"ה כרך ה' ש"פ כי תצא סי"ב.
- ↑ לקו"ש חכ"א עמ' 273.