תלמוד ירושלמי
תלמוד ירושלמי הוא התלמוד שנכתב בארץ ישראל ובו ביאורי המשנה כפי שנלמדו על ידי בני ארץ ישראל. מן האמוראים המרכזיים שתורתם בתלמוד ירושלמי הם רבי יוחנן וריש לקיש.
תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי
מבואר בדברי חז"ל כי תלמוד ירושלמי עניינו גבוה יותר מתלמוד בבלי, ולכן נאמר על רבי זעירא שהתענה כמה תעניות שישכח תלמוד בבלי כדי שיוכל ללמוד תלמוד ירושלמי.
בעניין מעלתו של תלמוד ירושלמי נאמר שהיו נוחים זה לזה בהלכה, ולא שהיו מסכימים זה לזה אלא שהיו נוחים זה לזה לקבל השכל והסברא המנגדו, וכן זולתו נוח לקבל שכל היפוכו, ועל כרחך יוצא מבין שניהם דבר ממוצע. מה שאין כן בבני בבל, שהיו סותרים זה את זה במחלוקת ואינן נוחים זה לזה, ולכן נאמר "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי, שלא יכלו לעמוד על המיצוע.
חז"ל אמרו כי "במחשכים הושיבני" הוא תלמוד בבלי. שדווקא תלמוד בבלי באים הביאור בדרך של פלפול בהוויות אביי ורבא, מה שאין כן בתלמוד ירושלמי.