הרבי הריי"צ בילדותו וצעירותו
בעריכה מתמשכת
לידתו
אדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון, נולד ביום י"ב תמוז תר"מ. הוריו אדמו"ר הרש"ב ומרת שטערנא שרה, נישאו בי"א אלול תרל"ה, ובמשך מספר שנים לא נפקדו בבנים. בשמחת תורה שנת תר"מ, כשסבו אדמו"ר המהר"ש בירך בביתו את נשי ובנות הבית נשכחו בנו וכלתו הורי יוסף יצחק, התקרית ציערה מאד את אמו הרבנית שטערנא שרה, ועל אף שמיד תוקן הדבר וקיבלה את ברכת חמיה, הדבר לא הפיג את צערה, והיא חזרהה לביתה ופרצה בבכי על כך שטרם זכתה להפקד בילדים, ועל כך שנשכחה בברכות. תוך כדי בכיה נרדמה, ובחלומה ראתה איש נשוא פנים שנכנס לחדרה. לשאלתו מדוע היא בוכה, סיפרה את אשר מעיק עליה. האיש הבטיח לה שבאותה שנה יוולד לה בן בתנאי שתחלק שמונה עשר רובל לצדקה מכספה הפרטי. לאחר מכן יצא מהחדר ושב בלוויית שני אנשים וחזר בפניהם על התנאי. לאחר שהסכימה בירכו אותה ויצאו מהחדר. כשהתעוררה, סיפרה לחמיה אדמו"ר המהר"ש, על חלומה. אדמו"ר המהר"ש אמר שהאיש היה אביו, אדמו"ר הצמח צדק והשניים שליוהו היו סבו אדמו"ר האמצעי ואבי סבו אדמו"ר הזקן.
כדי שמרת שטערנא שרה תוכל לקיים את בקשת האיש לתרום שמונה עשר רובל, נאלצה למכור את אחת משמלותיה ואת הכסף חילקה לצדקה ואכן כעבור תשעה חודשים נולד בנה היחיד, יוסף יצחק.
בי"ט בתמוז בשנת תר"מ הוכנס אדמו"ר הריי"צ בבריתו של אברהם אבינו. בשעת הברית בכה אדמו"ר הריי"צ וסבו, אדמו"ר המהר"ש אמר לו: "מדוע הינך בוכה? כשתגדל תהיה.. ותאמר חסידות בשפה ברורה". הרבי סיפר [1] ששמע מחסידים שאדמו"ר המהר"ש אמר "כשתגדל תהיה רבי" וברשימותיו של הריי"צ הושמטה המילה "רבי".
במהלך הברית היה הסבא אדמו"ר מהר"ש שרוי בשמחה עילאית, וחזר מאמר, סיפר סיפורים, וניגן את הניגון ד' בבות בהתרגשות מיוחדת[2].
ילדותו וחינוכו
את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול, אשר נתן לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות, אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים.
בשנת תרמ"ד הוכנס אדמו"ר הריי"צ לראשונה לחיידר אצל רבי יקותיאל מלמד דרקי, ר' יקותיאל לימד את אדמו"ר הריי"צ את הא - ב, והיה מספר לו סיפורים על אדמו"רי חב"ד והבעש"ט.
בשנת תרמ"ה הוכנס לחידר של ר' זושע מלמד דרקי.
בשנת תרמ"ו החל אדמו"ר הרש"ב לחנכו בעצמו בחינוך פרטי.
אדמו"ר הריי"צ התבטא עליו שחל משננת תרמ"ח נעשה לאיש אחר, עד אז הוא לא ידע מה זה רבי וכדומה, משנה זאת החל מהפך בחייו של אדמו"ר הריי"צ והוא החל להבין יותר את המשמעות שלהיות רבי [3]בתרמ"ח, והחל לשמוע מאביו מאמרים, וענינים של "רבי", והתחיל לצום בצומות.
באותו העת לחנכו המלמד ר' שמשון.
בעת שהיה בן תשע בחודש אלול תרמ"ט הוא הוכנס ללמוד אצל המלמד ר' ניסן סקאבלא.
אביו היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים" שלו.
את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו הרבנית רבקה.
בצעירותו היה אדמו"ר הריי"צ חוזר משניות בע"פ בעידודו של אביו אדמו"ר הרש"ב, את המשניות שהיה יודע בע"פ היה נבחן אצל רבי משה בנימין הבוחן, עד לשנת תרנ"א היה בקי אדמו"ר הריי"צ בסדרים: זרעים ומועד.
באחת הפעמים התלונן אדמו"ר הריי"צ אצל רבו ר' ניסן על זה שהוא שוכח על כל הסיפורים שמספרים לו, בתגובה הוא הציע לו לכתוב את כל הסיפורים, ובאמת החל משנת תרנ"ב התחיל אדמו"ר הריי"צ בכתיבת יומן.
חינוכו
| ערך מורחב – מסע יאלטה |
את חינוכו הראשוני והבסיסי קיבל מאביו הגדול, אשר נתן לו חינוך חסידי טהור ואמיתי, כפי שלימים סיפר רבות, אביו נהג לספר לו סיפורים רבים, ונהג לחדד אצלו את הזכרונות על דברים ששמע או ראה אצל החסידים הגדולים.
אביו היה חלש בטבעו והיה צריך לנסוע לתקופות ארוכות לעיירות מרפא, בזמנים אלו כל חינוכו היה מוטל על "המלמדים" שלו, מהבולטים שבהם היו: ר' שמואל בצלאל שעפטיל, ר' ניסן סקאבלא, ר' יקותיאל, ור' שמשון, אשר עליהם מספר רבות ברשימותיו.
את אהבתו לסיפורי חסידים קיבל בעיקר מרבו ר' יקותיאל, ומסבתו הרבנית רבקה.
בחודש אלול תרמ"ו יצא עם הוריו למסע לעיר "יאלטה" שבקרים, וחזרו לאחר פסח תרמ"ז[4] במהלך מסע זו שמע ולמד הרבה מאביו.
בקיץ של שנת תרנ"א הצטרף לאביו למסעו לכפר מ"אזינקעס" הסמוכה לליובאוויטש.