משתמש:אחדות לקבלת פני משיח/סימון יעקבשוילי

הפעם אכתוב על המסירות נפש של אבי ר' סימון יעקבשווילי ז"ל למען היהדות ברוסיה. כשאבי הגיע עם משפחתו לטורונטו, קנדה, בשנת תשי"ג, היה זה בתקופה שבה בערה מחלוקת גדולה בין רבנים מובילים בעיר הרב אוקס והרב פרייס. אבי ז"ל השתדל להשוות ביניהם ולהשקיט את המחלוקת אבל הוא לא הצליח בכך. ואולם שני הרבנים ראו שאבי הוא חסיד חב"ד אמיתי עם מסירות נפש שעבר את בתי הסוהר האיומים ברוסיה. והרבנים הביאו את ילדיהם לאבי ז"ל, כדי שהם ישמעו ממנו אודות חיי המסירות נפש שלו בברית המועצות.

אבי סיפר להם על ההתקרבות שלו לליובאוויטש. זה היה כאשר הרבי מליובאוויטש, כ"ק אדמו"ר ר' שלום בער שניאורסאהן זצ"ל, הנודע בשם הרבי רש"ב, שלח את החסיד שלו הרב שמואל לעוויטין ז"ל בשליחות לגרוזיה לכהן שם ברבנות ולחזק את מוסדות התורה המקומיים.

הרב שמואל לעוויטין אסף קבוצה של בחורים ספרדיים ושלח אותם ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. אבי הגיע אל הרבי בערב ראש השנה. למחרת בבוקר אבי ראה את הדחיפות החזקות לתקיעת שופר, ומבלי הבט על הלבוש הספרדי שלו, אבי הבין את המשמעות העמוקה של תקיעת שופר. הוא נדחק קרוב ונעמד על הבימה שם עמד הרבי. החסידים מסביב רצו להזיז אותו משם ולהרחיק אותו מהבימה, אבל לא היה להם את הכוח להתגבר עליו וכאשר הרבי הבחין בכך, הוא רמז שיניחו לאבי, הבחור הספרדי.

אחרי ראש השנה אבי נכנס אל הרבי הרש"ב. הוא סיפר לרבי שיש לו קרבה עם המשפחה החשובה של הגאון בעל ?שדי חמד? זצ"ל, ומשפחתו מורכבת מלמדנים ומחזיקי תורה.

הרבי אמר לאבי שיתיישב ללמוד בישיבה. כך אבי עשה והוא למד שם בהתמדה גדולה, קיבל סמיכה לרבנות, וכן קבלה לשחיטה ולמילה.

לפני שהרבי מליובאוויטש הקודם, הריי"צ נ"ע, עזב את רוסיה, אבי היה בין תשע האברכים שכמו נשבעו לרבי שהם ימסרו את נפשם להפיץ יהדות עד טיפת דמם האחרונה. הרבי ביקש מאבי שבשבתות ילך לבתי הכנסת, לחזק יהודים לשמור תורה ומצוות, מבלי להתחשב ברדיפות של הממשלה הקומוניסטית.

ערב אחד הגיעה "הדפיקה בדלת" האיומה – המאסר של אבי ז"ל. הושיבו אותו במשאית גדולה עם הרבה אנשים נוספים. אימי הסתובבה וחיפשה את עקבותיו של אבי, אבל בכל מקום ענו לה שאין שם אדם כזה.

כך זה נמשך שנה. אימי עבדה ביום כדי להשתכר ולפרנס את המשפחה, ובלילות חיפשה את אבי בבתי הסוהר הרבים במוסקווה. לבסוף, אחרי שנה של חיפושים, אימי מצאה את אבי במרתפים של בתי הסוהר הרוסיים, מוכה, מדמם ונפוח מראשו ועד רגליו. אבי הואשם בהשתתפות ב"פעולות מהפכניות" נגד המשטר הקומוניסטי.

ברשימת האישומים הופיעו שמות של מאות משפחות יהודיות, גברים, נשים וילדים שכביכול נטלו חלק במהפכה הזו. כתב האישום הכיל יותר מאלף עמודים ואנשי הנ.ק.וו. ד. אמרו לאבי שאם הוא יחתום על הניירות שהטענות נכונות, הם ישחררו אותו מבית הסוהר ויאסרו את כל מאות המשפחות או יירו בהם.

אבי החליט שהוא לא יכול להרשות לעצמו לחתום שכל הכתוב הוא אמת ובגלל החתימה שלו יהיו מאות אלמנות ויתומים. לכן הוא לקח על עצמו לסבול את הייסורים הקשים מידי הנ.ק.וו.ד, יחד עם הייבסקים, היהודים שבשירות המשטר הקומוניסטי פעלו לעקור מן השורש תורה ומצוות ויהדות. בחורי הישיבות לשעבר נסחפו אחרי ה"גן עדן" הקומוניסטי והפכו לייבסקים. הם הכירו את כל היהודים שהתפללו בבתי הכנסת. הם דיברו אידיש וידעו ללמוד. הם ידעו היכן יהודים גרים ומה הם עושים. זה היה פשוט פחד לדבר בבית הכנסת אחד עם השני.

הייבסקים והנ.ק.וו.ד. היכו ועינו את אבי כדי שיודה ב"אשמה".

בתקופה הראשונה למאסרו, אבי רשם את המשניות שלומדים ביום יארצייט. מסכת כלים פרק כ"ד ומסכת מקוואות פרק ז. אבי ידע גם את קביעות השבתות והחגים. הוא ידע כי בבתי הסוהר הקומוניסטים מאבדים צלם אנוש ומאבדים את הזיכרון. המענים הרוסים הכניסו אותו ל'קורציקער'. כלומר, מכניסים את האדם במים מלוכלכים עד צוואר וחרקים נושכים בבשרו. כך האדם עומד במים המלוכלכים שלושה ימים. לאחר מכן מובילים אותו לחדר חשוך ו'קורעים' מהגוף את המקומות הרגישים.

כאשר אבי היה מתעלף מהעינויים, הם היו נותנים לו תרופות מעוררות, כדי שיוכלו להמשיך לענות אותו. הייבסקים היהודים אמרו לאבי את מה שהם למדו בגמרא, כיצד נותנים מלקות. מכניסים את האדם בסדין רטוב ומלקים אותו. הייבסקים אמרו לאבי גם שהם מיישמים את ה"לא זכה, נעשה לו סם המות?. הם ניצלו את הידיעות שלהם בתורה לענות ולהרוג אנשים. הם היכו את אבי בשוט של ברזל שהיו לו הרבה חוטים דקים. וזה רק חלק מהאמצעים המרושעים שהקומוניסטים ועוזריהם הייבסקים השתמשו נגד חסידי חב"ד ברוסיה הסובייטית, ביניהם אבי המנוח ז"ל. [אגב, ר’ בן ציון שם טוב היה קרוב מאד עם סבי, ר’ סימון יעקבשוילי ז"ל ('סימון גרוזינער' כפי שקראו לו, ולאחר מכן יעקבסאן), שגם הוא היה אחד מתשעת המושבעים על ידי הרבי מליובאוויטש]. אחד מתשעת האברכים האמורים נשלח לגרוזיה שם הקומוניסטים סגרו את כל המקוואות. האברך זייף מכתב שהגיע, כביכול, ממרכז הג.פ.או. במוסקבה. במכתב היתה דרישה מהמשטרה המקומית לפתוח שני מקוואות בתוך 24 שעות!

ובכן, הרשעים אכן פתחו את המקוואות, אבל כעבור מספר חדשים גילו שהיה זה שקר וכמובן סגרו מיד את המקוואות.

האברך היה סבי, ר' סימון יעקבשוילי ע"ה (אביו של אבי) שהיה אחד הלוחמים מה"מנין" שביחד עם עמיתיו הקים בשנות העשרים והשלושים רשת של יהדות מחתרתית: "חדרים" לילדים, ישיבות לנערים, מוהלים, שוחטים, מקוואות, רבנים, בתי כנסת, שיעורי תורה וכד'.