נפש

נשמה היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו.

מבנה הנשמה לדעת גדולי ישראל

ישנה מחלוקת בין גדולי-ישראל באם מדובר בנשמה אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת. הרמב"ם סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. הרמב"ן סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש. שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם "נפש השכלית", "נפש החיונית", ו"נפש הטבעית".

מבנה הנשמה לדעת החסידות

בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי נשמות, ולנכרי נפש אחת.

ליהודי יש שתי נשמות, נפש אחת נקראת נפש הבהמית והנפש השניה נפש אלוקית.

הנפש בהמית ביהודי היא מקליפת נוגה והנפש אלוקית היא חלק אלוקה ממעל ממש.

לפי מה שמוסבר בחסידות, ללא-יהודי יש נפש אחת בלבד, והיא נפש הבהמית.

היא אינה מקליפת נוגה כמו ביהודי, אלא מג' קליפות הטמאות.

כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא היתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מקליפת נוגה כמו היהודי.

דעת החסידות במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן

בנוגע למבנה הנפש לדעת הרמב"ם והרמב"ן שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מקליפת נוגה אך היא מוחין ולא מידות כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שבקליפת נוגה.

מקורות לעיון:

1. דעת הרמב"ם: ריש פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" - הקדמת הרמב"ם לפירושו על פרקי-אבות.

2. דעת הרמב"ן: פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פס' ז'.

3. דעת החסידות:

ספר-המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו'.

ספר המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז'.

ספר המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד'.

ד"ה "כי ישאלך בנך" אור לי"א ניסן ה'תש"מ