אברהם דוד שלונסקי
אברהם דוד שלונסקי (תר"ס-תשל"ג) היה משורר ישראלי ציוני, וממחדשי השפה העברית, נצר למשפחה מגזע חסידות חב"ד, ובן דוד שני[1] של הרבי.
| " |
ב"ה, כ"ג סיוון ה'תשל"ב ברוקלין, נ. י. ש"ב מר אברהם שי' שלאנסקי שלום וברכה! אתו רב הסליחה שלא אשרתי גם בכתב קבלת מכתבו ברכה ליום ההולדת ותשורתו הכי יקרה - אוצר כתביו (בעשרה כרכים), שרצוני לפרש זה ככתבו בכרך הראשון שזהו סימן שביחד עם "שאר בשר" יש בזה "שאר רוח", אלא בשינוי - לא "שאר רוח" (אלף קמוצה) כי אם גם בזה "שאר" (אלף צרוי'). כוונתי בהאמור, כפשוטה, בהמשך למה שדברנו בעת ביקורו כאן, שאני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים - ובנוסח הידוע, באמונה שלימה - בכל אותם העיקרים הכלולים בשלשה המתייחדים כאחד: ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא, וכדברי אז באותו התוכן. |
" |
– מכתב הרבי אליו[2]. | ||
תולדות חיים
אברהם שלונסקי נולד בה' אדר שני תר"ס בעיר קריוקוב שבפרברי קרמנצ'וג, במזרח אוקראינה, להוריו טוביה וציפורה שלונסקי.
בהיותו הבן הבכור, החליטו הוריו לקרוא לו על שם סבו, הרב אברהם דוד לאוואוט (סב סבו של הרבי), רבה של העיר ניקולייב.
בהיותו כבן חמש, פקדו פרעות רבות את עיר הולדתו, והוריו עברו להתגורר בעיר יקטרינוסלב. הוריו לא הקפידו לגמרי על שמירת תורה ומצוות, ונמנו על פעילי התנועה הציונית, אך שלחו אותו בילדותו, ללמוד בתלמוד תורה המקומי, שם למד יחד עם בן דודו,הרבי מליובאוויטש.
אביו רצה שיגדל כיהודי שומר תורה ומצוות, ועם סיום לימודיו בתלמוד תורה, שלחו להמשיך את חוק לימודיו בישיבה המקומית שנוהלה על ידי הרב פנחס גלמן, שם התידד עם הרב נחום גורלניק, שהיה לימים מחשובי החסידים בכפר חב"ד וממייסדיו.
על אף שאביו רצה שימשיך את לימודיו באחד הסניפים של ישיבת תומכי תמימים, אמו התנגדה באופן נחרץ, ובסופו של דבר, לאחר חגיגת בר המצווה שלו בה השתתפו נכבדי העיר וביניהם הרב לוי יצחק שניאורסון[3], נשלח אברהם הצעיר ללמוד בגימנסיה העברית "הרצל" בתל אביב[4].
לאחר שנה בודדת של לימודים, חזר לבקר את הוריו ברוסיה, אך אז פרצה המלחמה והוא נאלץ להישאר שם, ולהשלים את לימודיו בגימנסיה ביקטרינוסלב.
ביקטרינוסלב הכיר את אשתו לוסיה לייקין והתחתן עימה בגיל צעיר יחסית, ובשנת תרפ"א עלה מרוסיה לארץ הקודש והתיישב בקיבוץ עין חרוד שבצפון הארץ, למרגלות הגלבוע, שם עשה את שנתו הראשונה כתושב הארץ, ולאחר מכן עבר להשתקע בתל אביב והחל להתערות בחיי התרבות שבעיר.
אף שהשתקע בחיי התרבות החילוניים של תל אביב, נשאר לאורך כל העת מאמין באלוקים, ושמר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד כגון הרב פינייע אלטהויז והמשורר חהב"די צבי מאיר שטיינמיץ, ביקר אצלהם בסעודות שבת יחד עם רעייתו, ואף הגיע בעיתים מזדמנות להתפלל בבית הכנסת חב"ד שברחוב 'נחלת בנימין', ובהתוועדויות החסידיות שהתקיימו בכפר חב"ד.
בשנת תש"ג, כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ עם הקריאה לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה, תירגם שלונסקי מאידיש לעברית את הקריאות שפורסמו, בהשפעת ידידו ר' פינייע אלטהויז.
בשלהי שנות הכ"פים, ביקר שלונסקי אצל הרבי ונכנס ליחידות שהשפיעה עליו עמוקות. לימים התבטא ואמר: "אילו התמהמהתי שם עוד שעה קלה, הייתי יוצא משם מאמין מושלם וחסיד נלהב..."[5].
בשנת תרצ"ג התחתן עם אשתו השניה מירה הורביץ, ובשנת תרצ"ו נולדה בתם רות[6] (שאר בשרו היחיד של שלונסקי).
שלונסקי נפטר שלוש שנים לאחר פטירת אשתו השניה בט"ז אייר תשל"ג, ונטמן בבית העלמין בקרית שאול שבצפון תל אביב.
בהוראת הרב חדקוב, דאג הרב אפרים וולף לאמירת קדיש ומשניות אחר הנפטר.
קשריו החב"דיים
בגיליון כ"ג מנחם אב תרע"ב, במדור "מכתבי אחים" פורסם מכתב של המשורר אברהם שלונסקי בו פירט את השפעת הביטאון על חייו הרוחניים[7].
פועלו הספרותי
אברהם שלונסקי היה מהוגי השפה העברית[8], ותרגם עשרות ספרים ומחזות. מלבד זאת היה משורר בעל שאר רוח, שהיטיב לבטא את כמיהתו למשיח ולרוחניות.
על תרגומיו החב"דיים נמנים:
- קול קורא: 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה'.
- חיים גראביצער.
קישורים חיצוניים
- המשורר אברהם שלונסקי והרבי - מאת הרב שניאור זלמן ברגר
- הרב אליהו שוויכה, נשיא וסופר, בתוך תשורה מנישואי משפחת נקי - אדר תש"פ
הערות שוליים
- ↑ אמו מרת ציפורה (לבית ברברמק) ואמו של הרבי, מרת חנה שניאורסון (לבית ינובסקי) היו בנות דודות ראשונות.
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תיב
- ↑ במהלך הבר מצווה העניק לו הרב שניאורסון את ספר התניא.
- ↑ על נסיעתו לארץ, הוא פרסם ידיעה בגליון האח, שם פירט את השפעת העיתון על חייו הרוחניים.
- ↑ 'ידיעות אחרונות', ט' ניסן תשל"ב.
- ↑ ביתו אמצה את כינוי הספרותי של אביה כשם משפחתה - "אש"ל" (ראשי תיבות של 'אברהם שלונסקי').
- ↑ "לאחיי קוראי האח! אני מקבל את העתון האח, אשר זה כבר שתי שנים יוצא לאור על ידי מ. רוזנבלום (הרב משה רוזנבלום). על עתון זה מלא פי תהלות, כי הנני ראיתי ילדים שהיו זרים לדתם, זה עתה מתפללים בכל יום ופעמים באהבה שמע אומרים. אני קורא וקורא ולבי שמח, והנני רואה כי עוד לא נפל עמנו, כי עוד יקום משפלתו ויתקרב לדתו. אני זה כבר לומד עברית, למדתי שפת עבר מקרא ופוסקים (?). אחרי סוכות הנני נוסע לארץ ישראל, והנני מקוה כי בקרוב נחזה כולנו שלוה שם וכי יובילנו הגואל אותנו לארץ אבותינו. אחיכם אברהם שליאנסקי".
- ↑ ידידיו הרבים קראו לו בכינוי החיבה 'לשונסקי' על שם פועלו בתחום הלשון והשפה העברית.