אדמה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־21:06, 11 במאי 2020 מאת לוי ק (שיחה | תרומות) (התחלתי לסדר את ערך זה, אך הוא עדיין זקוק לטיפול ובניה מסודרת. אני מפנה העבודה בזה לכל מאן דבעי!)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מראה כדור הארץ, מגובה לוויין

אדמה - הוא כינוי לעפר הנמצא תחתינו, שהוא התכללות של [יסוד המים]] ויסוד העפר.

אדמה בלשון הקודש

האדמה נקראת על שם מה שהארץ רוויה במי גשמים, ונעשית לגושים גושים. כמו שכתוב: "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה", שמתחילה נקראת ארץ, ורק לאחרי שה' השקה אותה, אזי היא נקראת אדמה.

בלשון הקודש אדמה הוא אחד מארבעת שמות כדור הארץ. ומאחר ובלשון הקודש - התורה - שום דבר אינו מיותר חס ושלום, אף לא שם, אות או תג, הרי שארבעת השמות שיש לארץ מבטאים ארבעה ענינים שבה. עניין זה מוסבר במדרש רבה: "אמר רבן שמעון בן גמליאל ד' שמות נקראו לארץ כנגד ד' תקופות; ארץ, אדמה, ארקא, תבל".

  • ארץ - כנגד תקופת ניסן שהיא מריצה פירותיה.
  • תבל - כנגד תקופת תמוז שהיא מתבלת פירותיה.
  • אדמה - כנגד תקופת תשרי שהארץ עשויה בולין בולין של אדמה.
  • ארקא - כנגד תקופת טבת שהיא מורקת את פירותיה.

בזהר[1], נמנים שבעה שמות לארץ: ארץ, אדמה, ארקא, גיא, נשייה, ציה, תבל. כשכל שם מסמל ומייצג חלק אחר בכדור הארץ, ואדמה הוא החלק השני בפנימיותו, כשארץ הוא החיצוני ביותר, ואדמה הוא השני.

שורש האדמה ברוחניות

עניינם הרוחני של יסוד המים ויסוד העפר הוא התכללות המידות, שהם:חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד.

סיבת התחלקות כללות הבריאה לארבעה (העולמות אבי"ע, יסודות, סוגי נבראים דצח"מ) הוא מאחר והשפע האלוקי מועבר דרך שם "י-ה-ו-ה" המחולק לארבעה אותיות.

המים והעפר

אדמה

העפר שהוא התחתון שביסודות רומז ל-ה' תתאה (התחתונה, האחרונה) שבשם הוי', ואילו המים רומזים לבחינת ו' שבשם הוי' כי "מיטרא בעלה דארעא".

ההבדל שבין העפר - ה' תתאה, לבין המים - ו' שבשם הוי', הוא ההבדל שבין עלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא (העולם המכוסה והעולם הגלוי). נמצא כי המים הם כנגד אות ו' של שם הוי' שהוא בחינת ז"א- ששת המידות של עולם האצילות, וענינם - אלקות בגילוי, ואילו העפר הוא כנגד ה' תתאה שהוא בחינת ספירת המלכות - שענינה העלם אלקות, אף על פי שהיא מלכות דקדושה. וכאשר נעשה יחוד והתכללות אותיות ו' ה' של שם הוי' - יחוד קוב"ה ושכינתי', נמשך מבחינת ו' אל בחינת ה' תתאה, ונעשה ביטול היש לאין. וזוהי בחינת אדמה, המים- ז"א מומשך במלכות שזהו ביטול היש.

והנה, המשכת המים לתוך העפר, כמו כן המשכת אלקות למטה לספירת המלכות, הרי זה מצד התכונה החיובית שבעפר שאף על פי שהיא המדריגה הנמוכה ביותר, אבל מעלתה היא הביטול והשפלות שהוא בחינת ענוה, שעל ידי הענווה נמשך בחינת מים אלו, להיות בחינת אדמה.

ראו גם

הערות שוליים

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
  1. דרוש מקור