מאורי אור
הספר מאורי אור הוא ספר קבלה שחובר ע"י הרב מאיר פאפרש הכהן (ה'שפ"ד, 1624–ב' באדר ה'תכ"ב, 1662), תלמיד האריז"ל. מוזכר רבות בכתבי החסידות.
מבנה הספר ותוכנו
עיקר הספר הוא החלק הנקרא "מאורי אור" שחובר ע"י הרב מאיר, וסביבו חונה ה"יאיב נתיב" להרב נתן נטע ב"ר יהודה לייב, והרב ר' יעקב. הספר נדפס תחת השם "מאורת נתן" (שהוא בגמטריא "מאורי אור ויאיר נתיב"). אך בספרי לקו"ת ותו"א ובשאר ספרי חסידות צויין אליו בד"כ בשמו המקורי "מאורי אור" (או בר"ת - מאו"א).
תוכנו:
הוצאותיו
נדפס בשנת תס"ט בפרנקפורט דמיין. ובשנת תרכ"ז נדפס בוורשא. בהוצאה זו נדפס "הסכמת" ("והנה עצם הספר לא נצרך לשום הסכמה כי האמת עד לעצמו") "הרב הגאון וכו' מק"ק ליובאוויטש" - הרב ברוך שלום בנו של הצמח צדק.
וכנראה בעליל אשר כ"ק אאמו"ר ז"ל [=רבינו הזקן] מביאו בלקו"ת ובפרט בכי"ק אשר עדיין בכתובים ברוב הדרושים נזכר הספר הקדוש הזה. - לשון הרב"ש בהסכמתו.