שמונה שערים
שמונה שערים הם סדרת ספרים מכתבי האריז"ל המסכמים את קבלת האריז"ל כפי שנכתבה על ידי תלמידו העיקרי רבי חיים ויטאל. הספרים נערכו וסודרו על ידי בנו של רבי חיים, רבי שמואל ויטאל. מאז פירסומם, התקבלו ספרים אלו כמוסמכים ביותר מבין כל הספרים בכתבי האריז"ל, וכך קבעו גם רבותינו נשיאנו.
עריכת השערים ופירסומם
| ערך מורחב – כתבי האריז"ל |
את עיקר תורתו מסר האריז"ל לתלמידו רבי חיים ויטאל. האריז"ל כמעט לא כתב דבר מתורתו, והסמיך את רבי חיים למקבל העיקרי שלה. רבי חיים כתב בשעת מעשה את עיקרי תורת רבו (כתיבה שכונתה "קונטרס הקיצור"), ולאחר הסתלקות האריז"ל בה' מנחם אב של"ב, החל רבי חיים לערוך בצורה מסודרת וברורה את כל תורת הקבלה שקיבל מרבו. הוא אף אסף את כל הכתבים שכתבו חבריו מפי האריז"ל, והחברים קיבלו על עצמם את רבי חיים כממשיך דרכו של האריז"ל, והסכימו שלא לגלות מאומה מקבלת האריז"ל, אלא הכל יעבור דרכו.
במשך כעשרים שנה סידר רבי חיים את כתבי האריז"ל שבידיו, לספר שערך וקראו בשם "עץ חיים", וחולק על ידו לשמונה שערים: השער הראשון - "מה שהעתקתי מכתיבת יד מורי", הדרושים היחידים שכתב האריז"ל בעצמו, ועוד שבעה שערים. רבי חיים לא פירסם את הספר למרות הפצרות רבים מהמקובלים, והוא נשאר שמור אצלו (מלבד חלק מהכתבים שהצליחו להעתיק מבלי ידיעתו)[1].
לאחר הסתלקות רבי חיים (בשנת ש"פ), נותר הספר "עץ חיים" שערך אביו שמור תחת ידי בנו רבי שמואל. רבי שמואל סידר את הכתבים מחדש לתועלת הלומד - בשונה מעריכת אביו, שהבדיל בין הדברים שכתב האריז"ל בעצמו, הדברים שכתב הוא, והדברים שכתבו שאר החברים, רבי שמואל סידר את הענינים לפי נושאים ולא התחשב בכותבים. מסיבה זו, התבטל השער הראשון שסידר אביו - "מה שהעתקתי מכתיבת יד מורי" - והשתלב בשאר השערים. כדי לשמור על החלוקה המקורית של אביו, פיצל את "שער מאמרי רז"ל" של אביו לשנים, אחד למאמרי הזוהר ואחד למאמרי חז"ל בשאר המקומות.
כך סודרו על ידו כתבי האריז"ל לשמונה שערים: א) שער ההקדמות. ב) שער מאמרי רשב"י. ג) שער מאמרי רז"ל. ד) שער הפסוקים. ה) שער המצוות. ו) שער הכוונות. ז) שער רוח הקודש. ח) שער הגלגולים[2]. כתיבתם נעשתה בין השנים ה'ת"ט-תי"ג.
שמונה השערים בכתב יד קדשו של רבי שמואל נקנו לאחר מכן על ידי אדמו"ר הריי"צ[3], ונמצאים בספריית חב"ד ליובאוויטש שליד 770.
הדפסתם
שנים רבות עברו מאז נכתבו השערים על ידי רבי שמואל, עד שהתפרסמו[4]. שנים רבות נוספות עברו עד שהודפסו, בתקופת אדמו"ר הצמח צדק ואחר כך:
- שער ההקדמות - נדפס לראשונה בירושלים בשנת תרכ"ה.
- שער מאמרי רשב"י, שער מאמרי רז"ל - נדפסו לראשונה בשלוניקי בשנת תרכ"ב.
- שער הפסוקים - נדפס לראשונה בירושלים בשנת תרכ"ח.
- שער המצוות, שער הכוונות - נדפסו לראשונה בשלוניקי בשנת תרי"ב.
- שער רוח הקודש, שער הגלגולים - נדפסו לראשונה בירושלים בשנת תרכ"ח.
בגלל הדפסתם המאוחרת, מציין אדמו"ר הזקן בתניא רק לספר הגלגולים ולא לשער הגלגולים, למרות שהוא פחות מוסמך - כיוון שבימי אדמו"ר הזקן לא נדפס עדיין שער הגלגולים[5]. גם במאמרי אדמו"ר הצמח צדק לא מובאים ספרי ה"שמונה שערים"[6].
סמכות השערים
שמונה השערים הם הקרובים ביותר לדברי האריז"ל ככתבם וכלשונם שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל, ולכן, מאז התפרסמו שמונה השערים (כתיבתם הושלמה בשנת תי"ד), התקבלו על ידי המקובלים כמדוייקים ביותר. החיד"א, לאחר סיכום השתלשלות כתבי האר"י עד דורו, כותב: "וזה שלֹשים שנה שיצאו לאור "שמונה שערים" מסודרים מבן מהרח"ו מהר"ר שמואל ועליהם יש לסמוך . . ולכן הרוצה ללמוד בספרים היותר מדויקים ילמוד "שמונה ספרים" שסידר מהר"ש"[7].
גם רבותינו נשיאנו קבעו שמבין כתבי האריז"ל, "השמונה שערים מוסמך יותר ועליו סומכין"[8]. עד כדי כך, שהרבי העיר שזהו "פלא" שרוב הענינים מקבלת האריז"ל המובאים בחסידות מבוססים על הספרים עץ חיים ופרי עץ חיים, ולא על השמונה שערים המוסמך יותר[9].
הערות שוליים
- ↑ ראה בכל זה הקדמת רבי מאיר פאפירש לעץ חיים.
- ↑ ראה הקדמת רבי שמואל ויטאל לשמונה שערים.
- ↑ ראה אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך א', ע' יג. רשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ. וראה גם ספריית ליובאוויטש, ע' מח-מט.
- ↑ ראה בציטוט דלהלן מדברי החיד"א בשנת תקל"ד בערך: "וזה שלֹשים שנה שיצאו לאור "שמונה שערים"".
- ↑ שיחת מוצאי ש"פ תצוה תשל"ט. ושם, שגם אם היה לפני אדמו"ר הזקן כתב יד של שער הגלגולים - הרי הציון בתניא מיועד לקהל הרחב, שיוכל לעיין במקור.
- ↑ לפי ספרי המפתחות לספריו.
- ↑ שם הגדולים מערכת גדולים, ערך רבי חיים ויטאל.
- ↑ הגהות אדמו"ר הרש"ב על סידור תורה אור, באתר ספריית חב"ד. ראה גם מכתב עשק"מ סיון תשמ"ג, נדפס בלקו"ש חלק ל"ז ע' 142 ועוד.
- ↑ שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ.