שבת סליחות
שחרית
גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהילים[1], אף-על-פי שאין מברכין את החודש[2].
אין מברכים את החודש.
הבעש"ט אמר, שבשבת זו הקב"ה בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה[3].
אומרים 'אב הרחמים'[4].
צדקה
בשבת שלפני ראש-השנה – יש[5] להתחיל בשבת עצמה בצדקה באופן המותר בשבת, על-ידי צדקה דמאכל ומשקה ['לחיים'] או על-ידי צדקה רוחנית, כמו נתינת עצה טובהועל-אחת-כמה-וכמה לימוד תורה, ועוד וגם זה עיקר – קבלת החלטה טובה [כולל הסכום![6]] שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר[7]].
סעודה והתוועדות
לאחרי התפילה – התוועדות בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות[8], ואף במוצאי-שבת-קודש – כהכנה לאמירת הסליחות.
סעודת ש״ק של שבת סליחות על שולחנו של הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק [מוהרש״ב] היתה שונה מסעודות הש״ק דכולא שתא, שהיתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים היתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד׳[9].
הלבושים
בכל מוצאי ש״ק היה אדמו״ר מוהרש״ב ממהר להחליף את לבושיו לבגדי החול [ומהר״ח ר״י לנדא ע״ה שלא זו בלבד, אלא שמוהרש״ב לא היה רוצה שבחול יהיו עליו בגדי הש״ק], וכך יצא לסליחות בכובע של חול[10].
שעת אמירת הסליחות
סליחות הראשונות — מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה[11].
מקורות
- ↑ ספר-המנהגים עמ' 30.
- ↑ לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סי' תקפ"א סעיף מז.
- ↑ ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)
- ↑ 'התוועדויות' תש"נ ח"ד עמ' 299
- ↑ 'התוועדויות' תשמ"ח ח"ד עמ' 376
- ↑ סה"ש תשמ"ט ח"א עמ' 222 ובהערות
- ↑ סה"ש תשמ"ט ח"א עמ' 222 ובהערות
- ↑ 'התוועדויות' תשי"א ח"ב עמ' 327, תשמ"ב ח"ד עמ' 2253, תשמ"ג ח"ד עמ' 2045 ועוד
- ↑ לקוטי־דיבורים, עמ׳ 233
- ↑ מהרה״ח ר׳ רפאל הכהן ע"ה
- ↑ ס׳ המנהגים
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)