פורטל:תורת החסידות

תבנית:/מסגרת מעוצבת עליונה

פורטל:נשיאי חב"ד

תורת החסידות היא תורה העוסקת ברבדיה הפנימיים של כל הנמצאים וביחסם אל הבורא. היא עוסקת באופן בריאת העולם על ידי הבורא, מתוך התייחסות מפורטת אל הדרגות השונות של הכח והחיות האלוקי בירידתו להחיות ולקיים את הבריאה. ביכולתם של הנבראים להכיר את הבורא ולקיים מצוותיו, כמו כן עוסקת במהותם של הגילויים האלוקיים, בתורה, במצוות, בנבואה, בבית המקדש וכדומה. היא עוסקת רבות בעיקרי האמונה, ובדרגתם הנעלת של נשמות ישראל והבחירה של בורא עולם בהם לקיים את מצוותיו.

התייחסותה של תורת החסידות לכל שלל הנושאים המבוארים בה לכל שלל גווניה הוא מתוך נקודת היסוד; שכל מציאות איזו שתהיה נמדדת באיכות יחסה והכרתה באלקים. אמיתתו של כל נברא נמדדת במידת ביטלו לאלקים, ומעלתן של כל הנמצאים נמדדת במידת האלקות המתגלה בהם. בכך מסבירה תורת החסידות בפרטיות את מעלת המצוות לפרטיהן, בהן מתגלים כוחות וגילויים אלוקיים באופן מיוחד.

תורת החסידות התגלתה על ידי הבעל שם טוב לקראת סוף שנות ה' אלפים ת', והתפשטה ברחבי מדינות אירופה על ידי תלמידיו בשנים שלאחר מכן. עם עלותו של האדמו"ר הזקן על כס הנשיאות ייסד את חסידות חב"ד. בתורתו הרחיב האדמו"ר הזקן את יסודות החסידות, ביארה בריבוי משלים, ביאורים ודוגמאות. במשך השנים עם ההוספות והביאורים שנוספו בה על ידי ממשיכי דרכו של אדמו"ר הזקן וממלאי מקומו הרחיבה תורת החסידות את גדלה לכמות עצומה של מאמרים ביאורים וסוגיות.

במסגרת האתר "חב"דפדיה" נעשה ניסיון לקבץ באופן כללי את הסוגיות והנושאים המרכזיים שבתורת החסידות ולהגישה לפניכם באופן אנציקלופדי מסודר וקריא, עם זאת עבודה רבה עדיין לפננו ואתם מוזמנים לסייע בידנו. תבנית:/מסגרת מעוצבת תחתונה

תבנית:/מסגרת מעוצבת עליונה הנפש האלוקית היא כינוי כללי לחלק הרוחני והאלוקי שביהודי, הכולל נפש רוח ונשמה. נפשו של היהודי נקראת "אדם", והיא נבראה בדומה ל"אדם העליון". ולכן היא כלולה מעשרה כוחות, ומלובשת בשלושה לבושים.

סיבת ירידתה לגוף, היא בכדי שתתעסק ותברר את ה'נפש הבהמית', ותהפוך אותה לקדושה.

לערך המלא
לעוד ערכים נבחרים

תרשים עשר הספירות שבהם מתגלה הנפש האלוקית

לגלריית התמונות המלאה

תבנית:/מסגרת מעוצבת עליונה מבואר כי הקב"ה עצמו נעלה מכל שם, שהוא פשוט בתכלית הפשיטות. אלא שכאשר מתגלה הקב"ה במידה מסויימת, אזי נקרא הוא בשם זה. כאשר מתפללים אומרים את שמותיו של הקב"ה ואף שמתפללים אליו ולא למידותיו, היינו, שעל ידי אמירת שמותיו אנו מתכוונים אליו, הכוונה היא לאור שמחיה את הכלי של הספירה שהוא למעלה גם מהאור שמתלבש באותה הספירה.

לקטעי "הידעת?" נוספים

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים