רמ"ח מצוות עשה
רמ"ח מצוות עשה הם מאתים וארבעים ושמונה מצוות העשה מתוך תרי"ג מצוות.
מבואר כי רמ"ח מצוות עשה הם רמ"ח איברין דמלכא.
ענינם
שרש מצוות עשה הוא נמוך יותר משרש מצוות לא תעשה, כמו שנאמר: שמי עם י"ה שס"ה, זכרי עם ו"ה רמ"ח. כלומר, שמצוות לא תעשה ענינם הוא בחלקה הראשונה של שם הוי"ה, שהוא י"ה, שהוא בבחינת עלמא דאתכסיא, לעומת מצוות עשה שענינם הוא עם חלקו השני של שם הוי"ה, שהוא ו"ה, שהוא בבחינת עלמא דאתגלייא הנמוך יותר.
והענין הוא שרמ"ח מצוות עשה ענינם שנמשכים מבחינת ו"ה שהוא זעיר אנפין של עולם האצילות שהאורות מחולקים בתוך הכלים, שהם רמ"ח איברים של זעיר אנפין שמשם נמשכים רמ"ח מצוות עשה. ולכן המקיים מצוות עשה ממשיך עליו אור עליון של זעיר אנפין. לעומת זאת, שורש מצוות לא תעשה הוא גבוה יותר, מבחינה ומדריגה גבוהה שאין יכול להתלבש בתוך כלים כמו המצוות עשה, שהתפילין והאתרוג הם כלים לאור. מה שאין כן מצוות הלא תעשה, שאין לאותו האור כלי שיוכל לשכון בו, אלא רק על ידי לאו ושלילה הוא מושג, שאין יכולים להכיר מהותו אלא רק לשלול ההיפוך כמו לא תאכל חלב ודם. ועל ידי שלילת ההיפוך נמשך גלוי האור, אבל אי אפשר להמשיכו על ידי מעשה כמו על ידי תפילין וציצית.
האהבה היא שורש לכל רמ"ח מצוות עשה, והיראה היא שורש לשס"ה מצוות לא תעשה.