דוד הלמן
ר' דוד הלמן נולד בעיירה החב"דית דיסנא אשר ברוסיה הלבנה, בכ"ז תמוז תרנ"ג, לאביו החסיד ר' ראובן ולאמו יכנה בת ר' יחזקאל פרץ. בילדותו למד ב'חדר' בדיסנא ובבית המדרש, אצל ר' יוסף מילר.
כשפרצה מלחמת-העולם הראשונה בתרע"ד, גויס לצבא הרוסי. לאחרי שנה שוחרר ולמד רוקחות באוניברסיטת קאזאן.
עוד בהיותו ברוסיה נשא לאשה את זוג' מרת העניא בתו של החסיד ר' אברהם אברמוביץ. לאחר נישואיו המשיך ללמוד רוקחות באוניברסיטת טומסק בסיביר וכשסיים את לימודיו שימש כרוקח בבתי מרקחת של הזמסטבו (הארגון הרשמי המחוזי של בעלי קרקעות) ובמקומות נוספים (מנו-מינסק, סירסק, בלבי) בפלך אופא. לאחר המהפכה הבולשביקית שימש כרב מועצת העובדים והאיכרים וכמפקח על ענייני הבריאות לרוסיה הלבנה במינסק. במקביל לעבודותיו אלו סייע רבות לפעילות המחתרתית החב"דית בסביבת מגוריו.
בהיותו בגיל שלושים, יצא עם רעייתו את רוסיה בדרכו לארץ ישראל. הם שהו תקופת זמן בפולין ובראשית שנת תרפ"ד זכו לחונן את עפר ארץ הקודש. עם הגיעו ארצה עבד זמן-מה כרוקח בבית-הרפואה "הדסה" בירושלים ואח"כ בתפקיד זה בתל-אביב במשך שנים. מכיוון שתעודות הרוקחות שלו נשרפו עוד בהיותו ברוסיה, יצא לעיר ברן בירת שוויץ, ובמשך שלוש שנים למד שוב את מקצוע הרוקחות. במשך שהותו בברן פעל רבות בין הסטודנטים היהודים וקירבם לאביהם שבשמים תוך קשר מתמיד עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע ובתמיכתו.
משחזר ארצה היה במשך 13 שנים בעל בית-מרקחת פרטי ברחוב הירקון בת"א עד שמכרו. גם בארץ היה מפעילי חסידי חב"ד בכלל ולמען ישיבת אחי תמימים תל אביב בפרט.
בר"ח תמוז תשכ"ב נסתלק לבית-עולמו, ומ"כ ברמת-גן.