משתמש:כתית למאור/שמש בגבעון דום
שמש בגבעון דום הוא כינויו של הנס שהתרחש על ידי יהושע בן נון במהלך מלחמת מלכי הדרום שארעה ביום שישי ג' בתמוז בשנת ב'תפ"ח[1]. שמו נגזר מאמירתו של יהושע "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן"; הנס בוצע בעצירת המיידית של השמש והירח ממהלכם.
רקע
לאחר שהגבעונים כרתו ברית עם בני ישראל, מלך ירושלים יצא למלחמה יחד עם עוד מלכי חברון, ירמות, לכיש ועגלון נגד הגבעונים. יהושע ובני ישראל שנחלצו לעזרתם הביסו אותם והרגו את המלכים. במהלך המרדף אחרי צבאות המלכים שנסוגו ארע הנס בכך שיהושע גרם שהשמש והירח (ושאר גרמי השמים[2]) נעצרו במקומותיהם, בכדי שבני ישראל יוכלו לסיים את המלחמה בטרם תשקע השמש.
תיאור הנס
אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה', בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל:
שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן!
וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד, עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו. הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר. וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים. וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו - לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ, כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל— ספר יהושע פרק י, פסוקים יב-יד
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ סדר עולם רבא פרק יא.
- ↑ ראה בהמשך.