ט"ז מנחם אב תרפ"ט

ביום ט"ז מנחם אב בשנת תרפ"ט, סיים כ"ק אדמו"ר הריי"צ את ביקורו בארץ הקודש, ויצא ברכבת למצריים בדרכו לביקור בארצות הברית. טקס הפרידה החל בתל אביב ממנה יצאה בלווית החסידים לתחנת הרכבת בלוד. הנהלת הרכבת עשתה סידורים מיוחדים על מנת לאפשר לאדמו"ר הריי"צ לשהות עם המלווים בתחנת הרכבת.

כך נכתב ביומן שנרשם על ידי אחד החסדים באותם הימים: "... בשעה 10:00 יצא הרבי את תל אביב לעבר תחנת הרכבת בלוד. שיירת המלווים מונה 15 אוטובסים ובכל אחד כעשרים איש מנגנים ניגונים חסידיים והאנשים ברחוב עומדים ומתפלאים.

בתחנת הרכבת בלוד התאספו כחמש מאות איש שבאו מירושלים, חברון, צפת טבריא ופתח תקוה. הנהלת הרכבת הכינה אולם גדול שם המתין הרבי לרכבת היוצאת למצרים. הקהל הרב נדחק לתוך האולם ורבים נאלצו להשאר בחוץ.

אחרי שהות קצרה באולם יצא הרבי לעבר הרכבת. הרבי נעמד על המדריגה העליונה של הרכבת, כך שיכול היה לראות את כל הקהל, הוא פנה לקהל ואמר: "אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה, ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה מאמר ארוך - ד"ה אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה".

כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בירך את כל הקהל והקהל ענה לו בברכה, ונפרדו בשמחה רבה, והרכבת יצאה לדרך.

קבוצה גדולה של מלוים ובראשם רבני וזקני חב"ד נסעה ללוות את הרבי עד תחנת הרכבת ברחובות.

הרבי נסע ברכבת למצרים ומשם נסע לביקורו בארצות הברית.

בזמן שהותו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בארצנו הקדושה, היה מרוגש בקרב היהודים החרדים על דבר ה', רוח אצילית והוד קודש, וכשיצא הרבי את ארצנו הקדושה, הורגש כי פנה זיוה, פנה הודה ופנה הדרה. אולם הרושם שנחרת עמוק בלב לא ימחה לעולם ... "