כח ההיולי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־09:50, 26 במאי 2017 מאת הנחה (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "====הגדרה==== '''היולי''' הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש - לדעת הרמב"ן - '''תהו''') המתייחס ל...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה

היולי הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש - לדעת הרמב"ן - תהו) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה. בהתייחסות להמשכה של כח הנמשך בדרך עילה ועלול כח היולי העצמי הוא הכח כפי שהוא כלול בשרשו ומקורו בדרגת התכללות הנעלית והנעלמה ביותר. בהתאם לכך, כל דרגה בכח שמצד פשיטותה נמשכים ממנה כוחות רבים שונים ומגוונים, נקראת גם כןכח היולי ביחס לכוחות אלו (אף שאינה פשוטה בתכלית).

היולי הוא ה"חומר הראשון" של כל דבר שאינו מצויר בשום צורה, ולכן אינו במציאות ממשית היות ולא יתכן המצאות של חומר ללא צורה,[דרוש מקור: לכאורה כתוב בפירוש ברמב"ן חומר דק וכו' ועוד] אם זאת מציאותו קיימת ככח ובסיס לכל מיני אופני הצורות שיציירו חומר וכח זה ויבואו למציאות גלויה.[דרוש מקור]

וכן הוא גם בכוחות הנמשכים ממקורם שמציאותם מתחלת בעת היותם מצוירים בציור כח מסוים ופרטי (וכל עוד אין הגדרה ברורה למהות הכח, לא יתכן לומר כי ישנו כח) אלא שלכל כח העלול ישנו הדרגה בה הוא כלול בעצם מקורו - העילה ובה הוא כח פשוט לגמרי מציורי הכח הפרטי והוא כחומר ראשון לכל מיני הכוחות שיומשכו ממנו.

מאפיינים

ראה בכל להלן תער"ב חלק ב' עמוד תרנו.

  • כלול
  • פשוט
  • אינו כמו כלל ופרט (שבועות עטר"ת)
  • אמנם עכ"פ היולי לדבר (כי עמך ס"ו?) וראה בשבועות רנ"ט שלכן עצמות מושלל מהיולי ג"כ.
  • אינו מציאות

דוגמאות

באופן כללי היולי מופיע בשלשה מקומות עיקריים[1]:

א) בראשית האצלת הספירות (כלים) של עולם האצילות
ב) בראשית התהוות ובריאת מציאות היש של נבראים (נפרדים)
ג) חומר היולי שהוא ראשית ההתהוות של המציאות הגשמית בעולם העשיה הגשמי.
  • עשר ספירות הגנוזות
  • עקודים
  • כתר
  • חכמה דאצילות (ספרי המגיד)
  • עולם הבריאה
  • פדה בשלום רנ"ט, תער"ב חלק א' שלב, חלק ג עמוד א'שפט.
  • חומר היולי

משלים

  • כוחות הכלולים בנפש
  • כח השכל
  • כח התנועה
  • כח הצומח

מ"מ

  • רמב"ן בראשית
  • רנ"ט צאינה וראינה
  • עטר"ת שבעות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)
  • בהר בחוקותי נ"א בהערות.
  • מורה נבוכים פרק כ"ו
  • עץ חיים שער מא פרק ג', שער קיצור אבי"ע פרק י
  • תורה אור ויקהל קיד ג.
  1. בהתאם שלשת הסדרים של בריאה יצירה עשיה הקיימים, בי"ע דכללות בי"ע הפרטיים, ובי"ע של היש הגשמי.