משתמש:הנחה/נושאים שונים

עצמות

שייכותו להתהוות העולמות

התהוות היש דבי"ע היא רק בכח העצמות ש"הוא לבדו בכחו ויכולתו להוות יש מאין ואפס המוחלט" אלא שכח זה אינו מהווה ישיר מן העצמות אלא באמצעות אור אין סוף שאור מעין המאור ועל ידי ספירת המלכות.

העצמות עצמו אם כי עליו נאמר "כי ממך הכל"^{[דרוש מקור]} הוא עצמו למעלה לגמרי מגדר מקור ושורש אפילו באופן הכי דק לבריאה ולהתהוות, ושורש הראשון לכל העולמות הוא מאור אין סוף שהוא הארה בלבד ממנו ואין ערוך אליו כלל.

בהכרח לכך שהוא מופשט מכל גדר הבריאה אפי באופן הכי דק ישנם בחסידות כמה ביאורים:

• "אני הוי'ה לא שניתי" כל התהוות בהכרח שהיא על ידי ירידה ואפילו התהוות באופן של סובב.^{[דרוש מקור: ויולך תרס"ו]}
• להיותו עצם וכל עצם בלתי מתפשט ובלתי מתגלה הרי הוא כמו כוחות היוליים עצמיים...^{[דרוש מקור: שבועות עטרת]}
• היות והוא מחיוב המציאות, ולכן מציאותו היא בבחינת מציאות בלתי מציאות נמצא ולכן הוא באין ערוך לכל מציאות שהיא שהם בסוג מציאות אחרת ושונה בתכלית.^{[דרוש מקור: ספר המאמרים תרנ"ט צאינה וראינה הא' בתחילתו, מאמר שבועות עטר"ת ועוד.]}

היולי

הגדרה

היולי (או בלשון הקודש - לדעת הרמב"ן - תהו) הוא כינוי ביוונית לכל מציאות דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית מופשט מכל ציור ואיזשהו הגדרה. בהתייחסות להמשכה של כח ופועל כח היולי הוא הכח כפי שהוא כלול בשרשו ומקורו בדרגת התכללות הנעלית והנעלמה ביותר.

מאפיינים

• כלול
• פשוט
• אינו מציאות

דוגמאות

• עשר ספירות הגנוזות
• עקודים
• כתר
• חכמה דאצילות (ספרי המגיד)
• עולם הבריאה
• חומר היולי

משלים

• כוחות הכלולים בנפש
• כח השכל
• כח התנועה
• כח הצומח

מ"מ

• רמב"ן בראשית
• רנ"ט צאינה וראינה
• עטר"ת שבעות המאמר הג' (ושם במאמר כמדומה לחג הפסח)
• בהר בחוקותי נ"א בהערות.