ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש, היה מסע שערך הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ט, על מנת להשתטח על קברי צדיקים.

רקע

בשנת תרפ"ז יצא הרבי הריי"צ מרוסיה, והתיישב בריגה שבלטביה. בעקבות כך לא יכל הרבי להתפלל על ציוני אבותיו, אדמור"י חב"ד ברוסטוב, ליובאוויטש, ניעז'ין והאדיטש, ולכן החליט לנסוע לקברי הצדיקים בארץ ישראל.

באמצעה של שנת תרפ"ט – כשנה וחצי לאחר שיצא מרוסיה ומספר חודשים לאחר שלקה בהתקף לב, גמלה ההחלטה בליבו של הרבי לנסוע ולהעתיר בתפילה במקומות הקדושים בארץ ישראל.

הנסיעה מריגה לארץ הקודש

בא' דר"ח תמוז תרפ"ט, קיבל הרבי את האישורים והרישיונות הדרושים לצורך נסיעתו. לאחר שהתקבלו האישורים, שלח הרבי מספר מכתבים על בואו, ביניהם לרב יוסף חיים זוננפלד ולרב אברהם יצחק קוק, שעזרו רבות להשגת הרישיונות להגעתו ארצה.

בכ"ג תמוז נסע הרבי לברלין, שם נפגש עם בתו הרבנית חיה מושקא ובעלה, חתנו, אדמו"ר שליט"א, שקיבלו את פניו בתחנת הרכבת.

ב-11 בלילה עזב הרבי את ברלין בליווי בתו וחתניו, אדמו"ר שליט"א והרב שמריהו גוראריה, וכמה מעסקני ברלין, בדרכם לוינה.

בכ"ד תמוז הגיעו לווינה בירת אוסטריה. ולמחרת, כ"ה תמוז, יצאו הרבי וחתניו אל עיר הנמל האיטלקית טריסטה, שם עלו על אוניה למצרים.

בכ"ז תמוז בשעה שתים עשרה בצהרים, עגנה הספינה בעיר ברינדיזי, שם נפרד אדמו"ר הריי"צ מחתנו - אדמו"ר שליט"א, והמשיך בדרכו עם חתנו הרב שמריהו גוראריה, לכיוון אלכסנדריה שבמצרים.

לאחר כיומיים, ביום ג' כ"ט בתמוז הגיע הרבי בליווי חתנו רבי שמריהו, למצרים.

הביקור באלכסנדריה

באלכסנדריה התאכסן במלון 'רג'ינה פאלאס', לשם הגיעו רבים מחשובי אלכסנדריה על מנת להיפגש עימו.

במהלך הביקור שהה הרבי אצל שניים מנכבדי הקהילה, ביניהם מר יוסף דה פיג'וטו שסייע רבות לביקורו של הרבי באלכסנדריה, אך התנה לפני כן את עזרתו בכך שהרבי יסור לביתו ויאציל מברכותיו על בני הבית.

ביום ד' ר"ח מנחם אב עלו הרבי, חתנו ושני מלווים נוספים שהגיעו במיוחד מארץ הקודש – הרב מנחם מנדל נאה והרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב – על רכבת שיצאה בשעה שלש אחר הצהריים לעבר ארץ הקודש.

הביקור בארץ הקודש

ביום חמישי ה' מנחם אב הגיע הרבי לתחנת הרכבת בלוד, שם נערכה לו קבלת פנים רשמית מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל. לאחר קבלת הפנים המשיך בדרכו לירושלים.

הביקור בירושלים

את פני הרבי קיבלו נציגים מטעם קהילות החרדים בירושלים.

הרבי התארח במלון "אמדורסקי" ולשם הגיעו לבקרו הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב יצחק פרנקל, הרב שמעון הורביץ ועוד.

בשעה שש בצהריים הגיע הרבי להתפלל בכותל המערבי. לאחר שהתפלל מנחה שאל האם נהוג לנשק את אבני הכותל, ומשנענה בחיוב נשק לאבנים.

על ביקורו בכותל כתב הרבי "באותן כמה שעות חייתי, שכחתי על הכל, הייתי טפח גבוה יותר, טעמתי רגעים מהחיים".

לאחר הביקור בכותל הלך לפגוש את הרב יוסף חיים זוננפלד בביתו.

למחרת הלך הרבי יחד עם חברי הנהלת ישיבת תורת אמת לפגוש את הרב אברהם יצחק קוק. כשהגיע הרבי, בירך הרב קוק 'שהחיינו'. לאחר הפגישה ביקר הרבי בישיבת 'מרכז הרב'.

במוצאי שבת הגיע הרב קוק, יחד עם בנו, הרב יצחק יהודה קוק, לבקר את הרבי במלונו.

ביום ראשון הגיעו מספר רבנים, ביניהם הראשון לציון הרב יעקב מאיר. בצהרי היום הלך לבקר את האדמו"ר מרחמסטריווקא.

הביקור בצפת וטבריה

לרגל יום היארצייט של האריז"ל נסע הרבי להשתטח על קברו בצפת. בדרך עצר הרבי למנוחה בעיר עפולה, שם ביקר אותו הרב הראשי לתל אביב הרב שלמה אהרונסון.

בשעה 5:30 הגיע לצפת, שם התארח במלון מרכזי. לאחר שנתן שלום לרבני העיר שהגיעו למלון, הלך להתפלל על ציון האריז"ל. לאחר שהתפלל אמר: "בביקור הראשון במקומות קדושים אלו, עולם העשייה נעלם לגמרי".

בשעה שלוש לפנות בוקר נסע לציון רבי שמעון בר יוחאי במירון, שם התפלל שחרית ואמר תהילים. לאחר מכן ביקר במוסדות "בר יוחאי" ו"מושב זקנים", ואף חתם את שמו בספר המבקרים.

בשעה תשע בבוקר נסע לציון רבי מאיר בעל הנס בטבריה, ולקברי הר"מ מויטבסק והר"א מקאליסק, רבי עקיבא, הרמב"ם והשל"ה.

בשעה שתיים בצהריים חזר לירושלים, שם שהה עד למחרת.

הביקור בחברון

בשעה שתיים בצהריים יצא מירושלים בדרכו לחברון, בהגיעו לשם התקבל על ידי התושבים היהודיים והתאכסן במלון "אשל אברהם" מחוץ לעיר.

כשיצא מבית המלון הלך למערת המכפלה, דרך "בית רומנו" ומש, המשיך ל"שער יעקב" של מערת המכפלה, לשם יכל להיכנס בזכות אישור מיוחד אותו השיג הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון.

בכניסה למערה המתינו משלחת של נכבדי הערבים, ונתנו לרבי ולשלושת מלויו סוליות עור ושרוכים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה, כמנהג הערבים.

בכניסה למערה הלך אדמו"ר הריי"צ בראש ומלוויו, היהודים והערבים, מאחור. נכבדי הערבים הסבירו לאדמו"ר הריי"צ על המקום והקברים. הביקור היה מרגש במיוחד ושקט. כשהגיעו ל"שער אברהם" ירדו במדרגות, עד למדרגה השביעית (שהיתה מותרת ליהודים) ויצאו.

בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד שבחברון, ובנכסי רבותינו נשיאינו בעיר.

השלמת הביקור בירושלים

ביום חמישי, תשעה באב, שהה הרבי בירושלים, וקיבל ליחידות את תלמידי ישיבת תורת אמת. לאחר מכן הלך להשתטח על קברי צדיקים בהר הזיתים.

במוצאי תשעה באב התוועד הרבי בישיבת תורת אמת.

על תשעה באב זה כתב הרבי ביומנו "תשעה באב בירושלים הוא ר"ל כמו י"ט כסלו בליובאוויטש".

למחרת ביקר במוסדות: בית היתומים דיסקין, בתי הרפואה שערי צדק וביקור חולים ועוד.

ביום ראשון ביקר בעוד מוסדות, וביניהם בבית הכנסת "בית מנחם" (צמח צדק) בעיר העתיקה.

למחרת הלך שוב לכותל המערבי, ובשעה 10 יצא מירושלים לכיוון תל אביב.

מירושלים עד מוצא ליווה אותו האדמו"ר מרחמסטריווקא.

הביקור בתל אביב

כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו.

בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כ שמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים.

למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב, בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח.

במהלך היום ביקר הרבי בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, וכן נפגש עם חברי מועצת פתח תקווה. לאחר מכן ביקר בבני ברק.

בערב התאספו מול בית המלון אלפי אנשים, והרבי אמר לפניהם את המאמר "כי נר מצווה ותורה אור".

מעמד צאתכם לשלום

ביום חמישי ט"ז במנחם-אב נסע הרבי מתל אביב לתחנת הרכבת בלוד. את הרבי ליוו חמשה-עשר אוטובוסים.

בתחנת הרכבת בלוד כבר המתין לו קהל של כמה מאות אנשים, וכאשר הגיע הרבי לתחנה, הודיע לו הפקיד הראשי כי הוכן עבורו אולם גדול בו יוכל להמתין עד בוא הרכבת היוצאת למצרים.

אחרי המתנה קצרה באולם, ניגש הרבי לרכבת. על רגעי הפרידה, כותב הרבי ביומנו: "נכנסתי אל המרכבה ועמדתי על השליבה העליונה באופן שיכולתי לראות את כל המלווים אותנו באופן שהם יוכלו לראות אותנו. אמרתי להם '"אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה,' וכאשר אין הזמן גרמא לדבר, מסרתי בזה מאמר ארוך [ד"ה 'אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה]' וברכתי אותם והם בירכו אותי ונפרדנו בשמחה רבה".