לרקע על הספר - ראו כאן • כתית למאור • בית הבד 22:45, 9 בנובמבר 2016 (UTC)
לעריכה
כתיבה מוטה ולא אובייקטיבית כלל, האם יודע המשתמש שלום הנכבד כי בדפוס הראשון הופיע בספר תפילה על שבתי צבי? יש גם מכתב מהרבי לא ללמוד בספר זה, ויש ע"ז גם פולמוס שלם בהערות. נא להוסיף תבנית לעריכה. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 02:03, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
- כמה קל לכתוב ביקורת. כמה קשה לטרוח ולהביא מקורות. מדובר בנושא שנכתבו עליו ספרים עבי כרס. אם ברצונך להוסיף עוד אודות ספר זה שאדמו"ר הזקן מביאו בקונטרס אחרון לסימן רפ"ה הינך מוזמן להוסיף זאת בליווי מקורות. בערך נכתב הנושא בקצרה בהזכרת הצדדים היסודיים לכאן ולכאן. שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ט' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 03:43, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
- אכן, גדולי עולם תמכו בו וגדולי עולם התנגדו אליו כך שעריכתך האחרונה חסרת משמעות. בכותבך שאדה"ז מציין אליו משמע שברור שכן הוא, ולא היא צריכים לעקם כשמונת אלפים אותיות בכדי לומר כן, על כל זה נידון בארוכה בהערות הנ"ל. לא אמרתי שצריך שיהיה כתוב כאן שנתן העזתי כתבו, ביקשתי רק שהערך יהיה כתוב בצורה אובייקטיבית ולא דעתך האישית (מלבד זאת שישנו מכתב מפורש מהרבי לא ללמוד בספר הנ"ל, גם בשיחת חנוכה שציינתי העדיף הרבי לציין לספר לא תורני מאשר לצטט מהחמדת ימים (אף שמקורו של אותו הספר הוא מהחמדת ימים). אינני זוכר כרגע מקור השיחה אולם בוודאי אמצאו בימים הקרובים. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 04:33, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
- דוגמא לאי-אובייקטיביות, מדוע מובאים כאן רק הספרים שמוכיחים צדקתו ולא הספרים שמוכיחים להיפך (ורבים הם, וביניהם תגובה למאמר חמדת ימים שנשארו ממני לפי דעה שם הקונטרס). שף ויתיב • קאנפרענץ רום 04:42, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
- הבאתי כאן את כל הספרים שמצאתי בנושא זה באוצר החכמה במהלך חיפושי. האם באמת אתה חושב שלא הייתי מביא כאן ספר שלא עולה בקנה אחד עם דעתי (אם יש לי בכלל דעה בנושא)? שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ט' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 04:45, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
- הינך צודק, הייתי מהיר מידי בשיפוטי ואני מתנצל על כך. אולם הבעיה במקומה עומדת, ועל כן הנני מוסיף תבנית לעריכה. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 04:49, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
- כנראה שאינך מבין את משמעות התבנית או שלא קראת את הכתוב בה. שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ט' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 04:50, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
- הינך צודק, הייתי מהיר מידי בשיפוטי ואני מתנצל על כך. אולם הבעיה במקומה עומדת, ועל כן הנני מוסיף תבנית לעריכה. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 04:49, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
- הבאתי כאן את כל הספרים שמצאתי בנושא זה באוצר החכמה במהלך חיפושי. האם באמת אתה חושב שלא הייתי מביא כאן ספר שלא עולה בקנה אחד עם דעתי (אם יש לי בכלל דעה בנושא)? שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ט' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 04:45, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
- דוגמא לאי-אובייקטיביות, מדוע מובאים כאן רק הספרים שמוכיחים צדקתו ולא הספרים שמוכיחים להיפך (ורבים הם, וביניהם תגובה למאמר חמדת ימים שנשארו ממני לפי דעה שם הקונטרס). שף ויתיב • קאנפרענץ רום 04:42, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
- אכן, גדולי עולם תמכו בו וגדולי עולם התנגדו אליו כך שעריכתך האחרונה חסרת משמעות. בכותבך שאדה"ז מציין אליו משמע שברור שכן הוא, ולא היא צריכים לעקם כשמונת אלפים אותיות בכדי לומר כן, על כל זה נידון בארוכה בהערות הנ"ל. לא אמרתי שצריך שיהיה כתוב כאן שנתן העזתי כתבו, ביקשתי רק שהערך יהיה כתוב בצורה אובייקטיבית ולא דעתך האישית (מלבד זאת שישנו מכתב מפורש מהרבי לא ללמוד בספר הנ"ל, גם בשיחת חנוכה שציינתי העדיף הרבי לציין לספר לא תורני מאשר לצטט מהחמדת ימים (אף שמקורו של אותו הספר הוא מהחמדת ימים). אינני זוכר כרגע מקור השיחה אולם בוודאי אמצאו בימים הקרובים. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 04:33, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
שבחי הבעל שם טוב
דוגמה נוספת לאי אובייקטיביות. מי קבע שהספר איננו אמין? אפילו יהושע מונדשיין מסתמך עליו, היית צריך לכתוב 'ספר שאינו נחשב לאמין במיוחד בעיני שלום'. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 07:35, 10 בנובמבר 2016 (UTC)
זהירות! העלמת מידע
מכיון ששלום אלוף בלתעתע בקוראים אציין כמה עובדות שהוא מנסה להסתיר:
*כתבתי אשר אינו ברור שאדה"ז ציין לחמדת ימים וצריך לעקם שמונת אלפים אותיות בשביל לומר כן ובעקבות דבריי אלה הוסיף שלום בגוף הערך אשר אדה"ז ציין לח"ה ויש מפרשים זה כספר הנ"ל. בכך השיג רווח כפול 1. מצא מקור שמציין אליו. 2. הציג אותי כמדבר בלשון הבאי. אך האמת רחוקה היא (אין לי את כל הפרטים תח"י. אשלים קטע זה מחר, ולמען היושר אבקש משלום להשלים אם יכול).
*ענין זה לאו דוקא נעשה בזדון, ייתכן שנובע מחוסר ידיעה שלום מביא הרבה מקורות שמצטטים מהחמדת ימים. אולם עובדה זו פשוט לא נכונה: דרכו של בעהמ"ס חמדת ימים (יהיה מי שיהיה) הוא לצטט מכל מיני ספרים שקדמו לו ללא ציון המקור, בין השאר הוא מצטט מכתבי יד שלא נדפסו בימיו ויצאו לאור לאחר מכן, גם ממחברי ימיו נהג לצטט. ולכן כאשר רואים ציטוט מהחמדת ימים ללא ציון מפורש שנלקח משם ישנם שלוש אפשרויות: 1. שציטטו ממנו. 2. ציטטו מאותו מקור שציטט הוא. 3. לא פחות סביר - הוא ציטט מהם. יבוא מישהו וישאל היאך ציטט ממחברים שלאחריו, התשובה פשוטה, אותם מחברים היו אחריו רק אם נקבל שמחברו הוא מתלמידי האריז"ל.
*שלום כותב על 'רמזים' שבתאיים שיש מחלוקת אם לקבלם או לא, תוך התעלמות ברורה שאותם רמזים נתגלו רק לאחר שבתוך הספר נדפסו תפילות אשר לכל הדיעות חיברם נתן העזתי. אין חולק על נקודה פשוטה זו, השאלה היא רק אם המחבר הכניס תפילות אלו או שידי זרים שלטו בו.
ירא הקהל וישפוט. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 08:04, 10 בנובמבר 2016 (UTC)