חמדת ימים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־04:30, 10 בנובמבר 2016 מאת שלום (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''חמדת ימים''' הוא ספר שנכתב על פי קבלת האריז"ל ומיוחס לאחד מתלמידיו. הספר פורסם על ידי רבי ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חמדת ימים הוא ספר שנכתב על פי קבלת האריז"ל ומיוחס לאחד מתלמידיו. הספר פורסם על ידי רבי ישראל יעקב אלגאזי שהעתיקו מכתב יד ישן עלום שם שרכש בקרבת העיר צפת וכותב כי לא ידוע מי הוא הצדיק שכתב את הספר.

הפולמוס אודות הספר

על הספר קמו עוררים רבים, בראשם היעב"ץ[1] שטענו בתוקף כי הספר נכתב על ידי נתן העזתי מראשי כת ש"ץ, ואילו רבים אחרים טענו כי אין כל בסיס עובדתי לטענות שעל הספר.

ויש שסוברים שהספר נכתב על ידי קדוש רק שיד זרים שלטו בו, ולכן יש שטוענים כי אין לסמוך עליו בדברים שלא נמצאו בספרים אחרים של האריז"ל[2].

בשנת תרנ"ו הדפיס המקובל רבי מנחם מענכין היילפרין קונטרס "כבוד חכמים" בו הוא חולק על הקביעה בדבר זהות מחבר הספר. אחריו יצא רבי ישראל בערגער אב"ד בוקרסט במאמרו מאמר קנאת האמת בו מצדיק הוא את בעל החמדת ימים מפני הלעז שהוציא עליו היעב"ץ[3]. בתגובה לקונטרס של הרב הלפרין כתב רבי מרדכי לוריא קונטרס בשם אמת ליעקב[4]. והרב הלפרין הדפיס בתגובה קונטרס אחר.

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין מקאמרנא[5] קיבל את שיטת היעב"ץ בדבר זהות מחבר הספר וכותב על מחבר הספר מילים חמורות ביותר, ותוקף את המנהג להמתין ז' ימים אחר המולד - מנהג שמבוסס על עדות מחבר הספר מפי האריז"ל. מנגד מקובלת עדות בשם רבי נפתלי מרופשיץ שהעיד כי מחבר הספר כבר זכה לתקן את אשר עיוות וכבר מותר ללמוד בספר[6].

בשבחי הבעל שם טוב - שאינו נחשב לספר מוסמך במיוחד, מובא סיפור בו בעל התולדות יעקב יוסף קנה את הספר מבלי דעת מי מחברו, והבעל שם טוב העיר לו כי ספר פסול על שולחנו ואז נטלו בסמרטוט וזרקו על הרצפה.

בתורת חב"ד

הספר אינו מובא בכתבי רבותינו. אך הספר מובא באגרות קודש פעם בודדת[7].


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. בספרו תורת הקנאות אלטונא דף ע"א עמוד א'
  2. כך למשל רק באוצרות חיים להבן איש חי על יום כיפור שכתב באיזה ענין שאין לסמוך בזה על ספר חמדת ימים ביום קדוש כזה כו' משמע שהספר אינו מופרך
  3. עיתון וילקט יוסף שנה ב' קונטרס טו' סיון תר"ס דף נח' סימן קנז
  4. נדפס בסוף שו"ת הרשב"א חלק ששי, ירושלים תרס"ג
  5. זוהר חיח"ב ספר שמות דף לח' ע"ב
  6. חמשה מאמרות לרח"א שפירא מאמר ג' דף קכג' קכט'
  7. אג"ק מהרבי וזה לשונו: הובא בשד"ח (אס"ד ר"ה ב' ד) שכ"כ בחמדת ימים.