זלמן משה היצחקי

ר' זלמן משה היצחקי, נולד בשנת ה'תרל"ג.

היה משפיע בעיירה נעוול ברוסיה וכן לאחר עלייתו - בארץ הקודש.

שימש כשו"ב בנעוולה בתור ממשיך לאביו הרב דובער היצחקי.

ר' זלמן משה היה דמות מרכזית בנעוול בגלל אישיותו, התוועדויותיו המפורסמות והשפעתו הכבירה.

שגור היה בפיו, כי שוחט שתוי אסור לו לשחוט, אבל אם השוחט אינו אומר 'לחיים' בוודאי שאסור לו לשחוט, כי אינו ירא שמים... ר' זלמן משה היה נוהג להתוועד בכל ליל שישי כיוון שלמחרת לא שחט. כשר' זלמן משה התוועד, הוא אכן אמר 'לחיים' כהוגן, וכטוב לבו במשקה היה פיו מפיק מרגליות...

כאשר הגיעה בתו הבכירה לפרקה, ביקש מהרבי הריי"צ לזכות לחתן 'תמים'. השיב לו הרבי: "בדרכך לבית המטבחיים, חשוב חסידות". מאז הקפיד ר' זלמן משה לחשוב חסידות בהליכתו, למרות שהיה זה בשעות הלילה האפלות, באדמה הבוצית של נעוול, כאשר ההליכה הייתה בגדר משימה שדרשה זהירות ותשומת לב רבה. הוא זכה לחתן 'תמים', הלא הוא הרב אברהם דריזין (מאיור), לימים משפיע וממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות ובארץ הקודש.

נפטר בתאריך ג' שבט ה'תשי"ב ונטמן בבית החיים הישן בצפת.