רבי חייא (מחכמי הזוהר)
רבי חייא הוא תנא המוזכר בזוהר הקדוש פעמים רבות. רבי אברהם אזולאי כותב בספרו אור החמה בשם רבי חיים ויטאל כי מדובר ברבי חיא אחר מרבי חיא המוזכר בגמרא, ושני רבי חייא היו.
מובא בזוה"ק לרוב יחד עם ידידו רבי יוסי (מהזוהר), כך למשל אודות כך שיש להזהר ביותר בתפלת מנחה[1]: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב על חמור, אמר רבי יוסי נשב כאן ונתפלל כי הגיע הזמן של תפלת מנחה, ותנינן לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. ושואל הזוה"ק: אמאי יהא זהיר? ומשיב משום שהיא שעה שהדין תלוי בעולם וצריך האדם לכוון דעתו בתפלה זו ביותר להמשיך רחמים ולמתק את הדינים, ואמנם ירד ר' חייא מעל החמור והתפלל.
בתורת חב"ד
בליקוטי אמרים - פרק י' מוזכר שרצה לעלות להיכלו של רבי שמעון בן יוחאי ויצאה בת קול - שרק מי שמהפך חושך לאור ומר למתוק, (כלומר שמעלה ניצוצות לשרשם) יכול לעלות לכאן.
מובא בזוהר כי מלאך ומיכאל הכהן הגדול[2] מקריב מנשמות[3] הצדיקים על גבי המזבח וכו', להעלותן עד מקום מקום של שעשועי המלך, מפני שנשמתן בהשתלשלות למטה אינה יכולה לעלות בעצמה עד מקום הנ"ל וכידוע, וזהו שארז"ל שראה שכולהו עולים על ידי מלאכים[4]. וכו' חוץ מנשמתו של רבי חייא שעלתה מעצמה, וזאת מצד שהיתה נשמתו ממקום גבוה ונעלה מאוד עד שהיה יכול בעצמו לעלות.
בדברי אדמו"ר הזקן[5] משמע שמדובר באותו רבי חייא מהגמרא. אדה"ז מביא מחלוקת שנחלקו בפירוש הפסוק ושמתי כדכד שמשותיך - תרי אמוראי במערבא יהודה וחזקיה בני ר' חייא. ומבאר על פי המובא בגמרא [6] שר' חייא ובניו היו דוגמת האבות אברהם יצחק ויעקב. וגם איתא בגמ' [7] - יהודא מימינא דאבוה וחזקיה משמאליה. ופי' בספר חמדת צבי על התיקוני זוהר שר' חייא הוא בחינת יעקב ולכן גוהרקי שלו מנפשי' סליק, ע"ד תפארת עולה עד הכתר. וגם כי ביעקב נאמר כי שרית עם אלקים ועם אנשים שא"צ למלאכים כו'. כמו כן מבאר אדה"ז שלכן נקרא חייא ע"ד יעקב אבינו לא מת. ועל פי זה מבואר, שאם כן ממילא מובן דיהודה שהיה מימיני' הוא מבחי' אברהם וחזקיה משמאליה הוא מבחי' יצחק. ולכן דיהודה וחזקיה בני רבי חייא פליגי בזה שיהודה אמר שהם כפי מדתו מלמעלה למטה בחי' אברהם וחזקיה אמר ישפה כפי מדתו מלמטה למעלה בחינת יצחק.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==