שבירת הכלים

המדרש אומר שלפני בריאת העולם הבורא היה בונה עולמות ומחריבן. כותב על זה האריז"ל שאין הכוונה לעולם גשמי ממש אלא לעולם רוחני, שקרה בו תהליך שבירה, והוא עולם התהו הממוקם בסדר ההשתלשלות למעלה מעולם האצילות (ונקרא גם עולם הנקודים).

בעולם התהו כל ספירה מעשר הספירות הופיעה בו במלא עוצמתה ולא נתנה מקום לספירה השניה. לדוגמא מידת החסד התגלתה ולא נתנה מקום להתגלות מידת הגבורה, וכן מידת הגבורה לא נתנה מקום למידת החסד. כתוצאה מההתנגשות הרוחנית הזו בין המידות השונות (או בביטוי קצת שונה - אורות מרובים בכלים מועטים) נשברו הכלים ונפלו לעולמות הנמוכים יותר, ומהם נוצרו הקליפות וכוחות ההסתר. תפקיד הנשמה הוא לרדת לעולם הזה ולברר בו את הניצוצות שנפלו למטה מטה ולהעלותם. שבירה זו לא היתה חלילה במקרה ללא תכנון, אלא כמובן כחלק מתוכנית אלוקית, שעל ידה יוכל להתגלות אור עליון יותר בצורה מתוקנת.

תהליך זה למרות שנשמע ציורי, הרי הוא תהליך רוחני כמובן, ויש לו ביטויים שונים, גם בתוך נפש האדם.