מחנה הנסתרים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־17:48, 8 ביוני 2009 מאת מיכאל א (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בארצות ספרד ופורטוגל לימוד הקבלה היה מצוי בין תלמידי-חכמים, משא"כ בארצות אשכנז בעת ההיא. כשבאו גולי ספרד ופורטוגל לארצות אירופה האשכנזיות, הם הביאו עמם את לימוד הקבלה, והפיצו אותו במידת-האפשר. היו לזה מתנגדים, אף בקרב לומדי התורה. לרבי יוזפא מגולי ספרד היה בן בשם רבי אליהו, שהיה מגדולי מקובלי דורו. בשנת ה' אלפים ש"נ (שנת 1590 למניינם) התישב רבי אליהו בעיר וורמייזא. אל רבי אליהו הגיעו מדוכאי מחלות, חשוכי בנים וכד' והוא הושיעם בתפילתו בכוונה, וכך נודע באיזור כ"הבעל שם מוורמייזא". כמה שנים לאחר התיישבותו בעיר זו, ייסד הבעל-שם מוורמייזא את "מחנה הצדיקים הנסתרים". קבוצת תלמידים שגלו ממקום למקום ללא שיגלו לציבור את דרגתם הרוחנית, ועבודתם היתה להפיץ את לימוד הקבלה בקהילות היהודיות השונות. הם סבלו גם רדיפות מהמתנגדים, אולם כעבור כמאה שנים התפשט לימוד הקבלה במידה לא מבוטלת. לאחר הסתלקותו של רבי אליהו בעל שם, התמנה ליורשו וממלא מקומו רבי יואל בעל שם. בשנות נשיאותו האחרונות של רבי יואל בעל שם (וכן אצל תלמידו רבי אדם בעל שם) באה דרך חדשה בעבודת הנסתרים - קירוב פשוטי העם דרך סיפורי התורה והאגדה. אז - וכך היה עד תחילת החסידות הכללית - היתה חלוקת מעמדות מאוד ברורה בעולם היהודי. הלמדנים וגדולי התורה לא התערבבו כלל וכלל עם פשוטי העם, ואף לא התפללו עמם באותם בתי-כנסת. הנהגה זו, של קירוב יהודים פשוטים ע"י תלמידי-חכמים היתה דבר חדש מאוד, והחייתה ממש לב נדכאים, שלא היה להם איך וממי לשמוע מילה של תורה. בשנת ה'תע"ו (1716) הצטרף למחנה הנסתרים בחור כבן 18, ישראל שמו. הוא נודע לאחר-מכן כרבי ישראל בעל שם טוב.