פרץ הכט
הרב פרץ העכט (ה'תרפ"ו - ה'תשע"ג) היה חסידם של אדמו"ר הריי"ץ והרבי ומראשוני ובחירי תלמידי ישיבת תומכי תמימים באמריקה.
תולדות חייו
ר' פרץ העכט נולד ביום כ"ג בחשוון תרפ"ו לאביו הרב יהושע העכט, מראשוני החסידים בארצות הברית, ולאמו מרת שרה, בתו של ר' יהושע אסטער. את לימודיו בישיבות התחיל בישיבת חיים ברלין בשכונת בראנזוויל בעיר ניו-יורק, ואחרי מספר שנים הצטרף לאחיו, ולמד בישיבת תורה ודעת בוויליאמסבורג.
בט' באדר ה'ת"ש זכה לנסוע יחד עם אחיו לקבל את פניו של אדמו"ר הריי"צ בנמל ניו-יורק.
עוד באותו יום הקים הרבי את ישיבת 'תומכי תמימים', ופרץ יחד עם אחיו נכנסו ללמוד בה, כשפרץ לומד בכיתתו של הרב קסטל.
פרץ זכה להיות נוכח במאמרים הראשונים שאמר הרבי הריי"ץ ב-770, המאמרים שנאמרו בחדר שלאחר מכן הפך למשרדו של הרבי ולחדר היחידויות.
את כל חינוכו קיבל ר' פרץ בתומכי תמימים, מכיוון שהיה יהודי של קבלת עול ובחור פנימי, התמסר אליו הרב שמואל לויטין ודאג להעמידו על הדרך העולה בית א-ל.
הוא לא היה בחור שעושה חוכמות אלא עשה את הכל בתמימות טבעית כמו שתמיד נהג לומר "אני טיפש מדי בכדי להיות חכם". ר' פרץ היה בעל רגש גדול הוא היה מתפלל באריכות ואומר קריאת שמע שעל המיטה במשך זמן רב, חבר חדר שלו סיפר כי הוא היה אומר לפעמים קריאת שמע שעל המיטה במשך שעה או שעתיים כשעיניו זולגות דמעות. ובשבתות היה מתפלל לפעמים כל השבת. ר' ישראל גורדון סיפר כי היה בחור איכותי שעליו כולם הביטו אך הוא עצמו עשה כל דבר בפשטות ממש ולא אהב שמבליטים כל דבר קטן.
ר' פרץ היה תלמיד מובהק של ראש הישיבה הרב ישראל זאב גוסטמן ובכל סוגיא דרש להבין כל דבר לעומקו הפנימי. הרב גוסטמן חיבבו מאד ופעם אף התבטא עליו "כי הוא יכול ללמוד כמו ה'קצות'!"
חתונתו
ביום רביעי כ"ב אדר תש"ט נשא לאשה את מרת חי'ה יוטא בת הרב חנוך העניך רוזנפלד.
ר' חנוך העניך רוזנפלד היה חסיד גור ומקורב לאדמו"ר ה'בית ישראל מגור' שעקר לארה"ב, ושלח את ילדיו למוסדות חב"ד בארהב. בחתונתו השתתף הרבי שנתן לחתן צ'ק של תשע דולר 'דרשה געשאנק' [=דורון דרשה]. וכן באותו היום קיבל את תעודת ה'סמיכה' שלו מראש הישיבה הרב ישראל זאב גוסטמן מווילנא. כמו כן קיבל סמיכה מהרב הגאון אלקנה זאבערמאן מפולין.
קשריו עם בית רבי
ר' פרץ היה מקושר בלב ונפש לאדמו"ר הריי"צ ולאחרי הסתלקותו בשנת ה'תש"י התקשר לרבי נשיא דורנו. הרבי הריי"ץ חיבבו מאד, כתמים זכה להיכנס שש פעמים ליחידות אצל הרבי הריי"ץ. האהבה שלו לרבי היתה כה תמידית וגלויה עד כי הרבי הריי"ץ העיר לו פעם כי אהבה הינה עניין רק לזמנים מיוחדים.
ר' פרץ זכה להכין את ציציותיהם של הרבי הריי"ץ ושל הרבי. בעת שישב בבית הרבי, נתנה לו הרבנית נחמה דינה לחבוש כיפה של הרבי בעת עשיית הציצית. הרבי אהבו מאד, ופעם נכנס הרבי ל-770 נטל את ידו של ר' פרץ בידיו הק' ואמר "הרבי לא מרוצה ממך, אתה לא אוכל מספיק". כידוע שהרבי התבטא על ששת אחיו "ששה סדרי משנה" כשעל ר' פרץ נופל השם קדשים שכל כך התאים לו.
עבודתו בשדה החינוך
לאחר החתונה, החל לעבוד כמלמד בבית הספר היהודי הגדול אותו ניהל ר' מרדכי אלטיין ברובע ברונקס. לאחר מכן, החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים עם ר' פסח גולדמן. במקביל לעבודתו בחינוך, נעשה ר' פרץ מדפיס עצמאי ופתח חנות דפוס במנהטן. לאחר שפרש לגימלאות, נכנס ר' פרץ ללמד בישיבת אהלי תורה, גם בסוף ימיו לא יכל להיפרד מתומכי תמימים.
פטירתו
ר' פרץ נפטר לאחר מחלה קשה ביום ג' בטבת, זאת חנוכה תשע"ג. הותיר אחריו דור ישרים מבורך, שלוחים רבנים ומשפיעים ברחבי העולם.
משפחתו
- אביו - הרב יהושע העכט.
- אמו - מרת שרה (אסטער).
- אשתו - מרת חי'ה יוטא (רוזנפלד).
- אחיו - הרב שלמה זלמן העכט.
- אחיו - הרב משה יצחק העכט.
- אחיו - הרב אברהם דוב העכט.
- אחיו - הרב יעקב יהודה העכט.
- אחיו - הרב שלום העכט.
- בתו - מרת רבקה פיקארסקי.
- בתו - מרת רחל קפלן.
- בנו - הרב יוסף יצחק יהושע העכט.
- בתו - מרת דבורה הלברשטאם.
- בתו - מרת שטערנא וויינבערג.
- בתו - מרת פייגא קרליבך.
- בתו - מרת רחל קארפ.
- בנו - הרב ישראל העכט.