ארבע יסודות
כל נברא בעולם, מורכב מארבע יסודות שהם אש, רוח מים עפר.
לכל אחד מארבעת הנבראים יש מעט יותר מיסוד זה או אחר, אם כי אין נברא שאין לו את כל ארבעת הכוחות.
ארבעת היסודות שבאדם
גם ארבעת היסודות שבנפש הבהמית שבאדם, הם אש, רוח, מים, עפר.
אש: יסוד זה מביא את האדם לידי כעס וגאווה, והוא מופעל על ידי המרה אדומה.
רוח: יסוד זה מביא את האדם הוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים, והוא מופעל על ידי המרה ירוקה.
מים: יסוד זה מעורר את האדם לפיזור הנפש, התרוממות הרוח, אהבה, וחיות. נטיה לתענוגים, תאוות רעות או טובות, מילתא דבדיחותא, וליצנות.
- כנגד יסוד זה מכוונת המרה לבנה.
עפר: יסוד זה מביא את האדם לידי עצבות ועצלות, והוא מופעל על ידי המרה שחורה.
סדר היסודות
את ארבעת היסודות אפשר לסדר בכמה אופנים שונים[1], מלבד הסדר המופיע בתחילת התניא (אמר"ע):[2]
ארמ"ע
הסדר הפשוט ביותר לארבע היסודות הוא - אש, רוח, מים, עפר.
סדר זה הוא סדר הופעתם בטבע[3], כאשר האש היא הקלה ביותר והעפר הכבד ביותר. סדר זה הוא סדר היסודות מצד הכלים.
מאר"ע
סדר זה של - מים, אש, רוח, עפר, הוא הסדר לפי שייכותם אל הספירות. סדר זה הוא סדר היסודות לפי האור והחיות שבהם.
התורה נמשלה למים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך, כנגד קו הימין - קו החסדים. האש היא כנגד תנועת הרצוא ורצון להפרד מהפתילה. לפיכך האש היא קו הגבורות - קו שמאל. הרוח עתים עולה ועתים יורדת[4], והיא כנגד קו האמצע - התכללות החסדים והגבורות. יסוד העפר הוא כנגד ספירת המלכות שלאחר סיום הג' קווים.
ראמ"ע
סדר זה הוא ממוצע בין האורות לכלים, והוא לפי שייכות היסודות הפשוטים אל הדצח"מ - היסודות המורכים.
האדם נקרא "רוח ממללא" ע"ש יסוד הרוח שבו. תאוות הנפש הבהמית נקראים אש. המים מצמיחים כל מיני תענוג[5] (העפר הוא הדוגמא של לדבר דומם).
במדע המודרני
כיום אחרי הגילויים של המדע המודרני כי קיימים בבריאה בקירוב ל118 יסודות ביקום, ישנם הנוטים לזלזל בתפיסה זו. היות ותפיסה זו הובאה בתורה בספרי חז"ל והראשונים, נרתמו רבנים וסופרים לשאלה זו וענו עליהם תשובות שונות. הרבי התייחס לשאלה זו מספר פעמים, ביאורו העיקרי של הרבי נשען על כך כי פירוש המונח 'יסודות' מוטעה ושגוי, בעוד רבים סוברים כי יסודות הם החומרים הקטנים בטבע, הגדרתו הנכונה היא היסודות שמהם מורכב הטבע, עם כי יתכן ששיך לפצל יסודות אלו לחומרים קטנים יותר. (כאלו נאמר שיסוד פרנסתו של השען הוא השעון, על אף שהשעון עצמו מורכב מריבוי יסודות). לאמתו של דבר טענה זו נכונה כלפי היסודות של המדע המודרני גם כן, משום שיסודות אלו עצמם מורכבים לאמתו של דבר משלשה מרכבים שווים (ניוטרון, פלוטון ואלקטרון), שהשינוי באופן הרכבתם יוצר את ההבדל בין היסודות כולם.
על פי האמור נוטה הרבי ללמוד שהיסודות הם כפשוטן, ואפשר למצוא את הנמצאים ביקום מורכבים מיסודות אלו על אף שיסודות אלו עצמם מתחלקים כהיום לחלקיים זעירים יותר. בכמה מקומות ביאר הרבי כי ביסודות כאן הכוונה לתכונות שלכן מכונה במדרש "טבעיים" קור וחום לחות ויבשות. עם זאת שלל הרבי פירוש שיסודות אלו מתייחסים לשינויים במצבי הצבירה[6] של הנמצאים.
הערות שוליים
- ↑ מתוך הספר תשובת השנה, הרב יצחק גינזבורג
- ↑ הסדר אמר"ע הוא בעצם הסדר מאר"ע בשינוי קל. אדמו"ר הזקן מסביר בפרק ג' "שיסוד האש הוא בלב ומקור המים והליחות מהמוח". בכל מקום הסדר הוא שהמים קודמים לאש מפני שמוח שליט על הלב. אולם, בפרק א', אדמו"ר הזקן מסביר על יסודות הרעים של הנפש הבהמית (ראה בפסקה הקודמת), שעיקר משכנה בלב ומשם מתפשטת למוח (ראה באריכות בפרק ט'), ולכן הוא מקדים את יסוד האש ליסוד המים.
- ↑ רמב"ם, הלכות יסודי התורה פרק ג' הלכה י'
- ↑ קהלת ג, כא
- ↑ ליקוטי אמרים - פרק א'
- ↑ אופן התגבשות האטומים השינויים באופנם יוצרים ארבעה סוגים של חומרים בטבע נוזל, גז מוצק ופלזמה.