נתנאל שלוש
הרב נתנאל שלוש נולד ביום י”ז בשבט תשי”ג, לאביו רבה הספרדי של נתניה, הרב דוד שלוש. הוא התחנך בישראל ובשנות בחרותו נסע לישיבת תומכי תמימים ברינווא שבצרפת שם הכיר לראשונה את תלמידי ישיבת חב”ד בברינווא שקירבוהו לחסידות חב”ד. ר’ נתי היה מופלג ביראת שמים, במידת חסידות, נדיב גדול, ויחד עם זאת צנוע ונחבא אל הכלים. מעולם לא מחזיק טובה לעצמו או לתרומותיו.
משם הוא נסע ל-770, ושם התקרב עוד יותר לחסידות. מספרים כי הרבי ביקש מר’ יואל כהן ללמוד עמו חסידות, ובאמצעות הלימוד קיבל הרבה את הרגש הפנימי החב”די.
לאחר נישואיו עם מרת חנה תבלחט”א, בשנת תשד”מ, קבע את מקום משכנו בקראון הייטס, שם נולדו ששת ילדיו שיחיו. ר’ נתנאל נפטר ביום ה’ בטבת תשס”ד והוא בן 51. הלוויתו עברה בסמוך ל-770 ומשם המשיכה לארץ הקודש.
איש חסד מופלג
ר' נתי היה חסיד של ה’מתן בסתר’. הוא תרם לישיבות חב”ד, לארגון ביקור חולים, לכולל חב"ד ולסיומי הרמב”ם, ולמוסדות רבים נוספים.
מידי מוצאי שבת היה ממלא קערה בשטרות של דולרים, וכל מי שהגיע לביתו לאכול, היה מקבל ממנו כסף מלוא חופניים.
בחתונתו הגיעו עניים רבים שגם להם נערכה סעודה. הוא עצמו התרוצץ בין כל העניים ודאג שכל אחד יישב ויאכל, יחד עם הענקת מתת כסף לכל אחד מהם. גם כשהפצירו בו שיישב בראש השולחן כיון שהוא החתן, לא הסכים עד שווידא כי כל אחד מהעניים מסודר כראוי.
בשנים האחרונות עסקיו לא האירו לו פנים, אך למרות זאת מידת הנתינה פיעמה בו והוא היה מוכרח לתת לזולת.
דומה כי אישיותו מתבטאת באימרה שאמר עליו הרבי מה”מ. היה זה באחד הפעמים כשהרב שמואל בוטמן ור’ נתנאל עברו יחד מול פני הקודש במעמד חלוקת דולרים. הרב בוטמן ביקש מהרבי ברכה בשבילו לעשירות מופלגה. ר’ נתי התבטא לאחר מכן כי “בחיים לא הייתי מעז לבקש ברכות שכאלו”. כשהרבי שמע את הבקשה, אמר “הרי שמו הוא ‘נתן א-ל’”. ואכן, בזה התמצה פן נרחב באישיותו - טבע הנתינה מכל הלב, לכל אחד, ללא גבולות.
מכריו מעידים כי היה אדם עדין נפש. בשנים האחרונות הרבה לשבת ב-770 וללמוד חסידות. ר’ נתנאל ניחן בראש טוב, וידע ללמוד היטב, אך למרות זאת היה מבקש מהבחורים ללמוד עמו ואף היה משלם להם על כך. הללו חשבו בוודאי כי הוא עשיר אך אינו יודע ללמוד, ולא ידעו את האמת, כי הוא יודע ללמוד היטב, וכבר אינו עשיר... אבל זה היה הטבע שלו - נתינה.
“היתה לו יראת שמים, ודעה רחבה”, מעיד עליו הרב מנחם וולפא. “קטונתי לדבר על חסיד שהיה ידיד, איש אמת, איש חסד וצדקה, יחיד סגולה”.
ר’ נתי שלוש מצא את פרנסתו בעסקי תכשיטים. לצורך כך היה מרבה בנסיעות ברחבי העולם לצורך מכירות וביקורים בתערוכות שונות. גם כשהיה מגיע במקומות אלה, היה מתנהג בגאון יהודי, והיה מוצא מסילות ללבם של יהודים רבים, לקרבם לתורה ולחסידות ולרבי מה”מ.
פטירתו
בשנת תשנ"ה, בחודש אדר, התגלתה אצלו המחלה הידועה, ומאז סבל ייסורים גדולים. כשלא יכול היה להמשיך לעבוד, הקדיש עצמו ללימוד תורה וקיום חסד עם הזולת. הוא היה יושב שעות רבות ב-770 ולומד חסידות עם הבחורים הישראלים שלמדו במקום. לימוד זה היה גורם לו הנאה מרובה.
או שהיה אומר תהילים. הרבה גם לפקוד קברי צדיקים ולהתפלל על ישועת הכלל ועל ישועתו הפרטית.
את המחלה קיבל בשקט, ומעולם לא התלונן על הבעיות שלו, גם בימים בהם סבל ייסורים קשים. הוא ידע בדיוק את מצבו.
כשמצבו החמיר והוא לא היה יכול עוד להגיע ל-770, ישב בבית וקיבל על עצמו שלא לעסוק כלל בענייני הבית עד שיסיים את כל סדר הלימודים שלו שנמשך שעות ארוכות. לא היה אצלו מושג של ‘לא להספיק’, הוא היה חייב להספיק גם בימים בהם לא הרגיש טוב.
ביום ה’ בטבת תשס”ד נפטר לבית עולמו. הלוויתו עברה בסמוך ל-770 ומשם המשיכה לארץ הקודש.