עמק המלך
עמק המלך הוא ספר קבלה שנכתב על ידי רבי נפתלי הירץ בכרך, תלמידו של מהר"י סרוג מתלמידי האר"י הק'. הספר נדפס בשנת ת"ח.
בהיות ומחבר הספר אינו נמנה על תלמידיו של רבי חיים ויטאל היו בקרב המקובלים הספרדיים, ומעטים מקרב המקובלים החסידיים ששללו את לימוד ספרו, באשר מקובל כי רק רבי חיים ויטאל הוא אשר ניתנה לו הסמכות לכתוב את דברי רבו ולהעבירו לדורות.
לעומת זאת בקרב תלמידי הבעל שם טוב, לא זאת בלבד שהספר אינו מוחרם כלל, אלא שהספר מהוה מקור עיקרי לתורת האר"י ז"ל, ויסודות רבים מתורת החסידות מושתתים על ספר זה, ביניהם שיטת החסידות בענין הצמצום שלא כפשוטו, ההתדבקות באותיות התורה שהם - לפי שיטת מהר"י סרוג - למעלה למעלה מכל סדר ההשתלשלות, וכן ההתעסקות בעולמות הקודמים לאדם קדמון, שקיימת רק בספרי מהר"י סרוג ותלמידיו.
הספר נכתב בשפה עשירה ורחבה, ומבאר לעומק כל מיני מושגים עלומים שנזכרו בספרי האר"י הק'. הספר מוזכר מאות פעמים בספרי אדמו"ר הזקן, וישנם דרושים שלימים של אדה"ז שמבוססים בעיקר על ספרו, כמו הדרוש שבו מבואר כי בריאת כל העולמות כולם הם רק מאות ה אחת משם ס"ג.
מלבד זאת, הספר היה מצוי באותה תקופה יותר מהספר עץ חיים, ולכן ניתן למצוא בספרי המגיד ממעזריטש ואדה"ז מאות דרושים המבוססים על לשון הספר, מלבד היותו כאמור בסיס ראשוני לדרך הקבלה על פי שיטת החסידות. כמו כן בספר מוזכרים מאות עובדות מהאר"י ז"ל כפי שמקובלים היו ביד המחבר ממקור ראשון, ורוב העובדות מהאר"י ז"ל הידועים לנו מבוססים על ספר זה.
קישורים חיצוניים
7307, {{{2}}}, באתר HebrewBooks