אורייתא מחכמה נפקת

אוֹרַיְיתָא מֵחָכְמָה נַפְקַת הוא לשון ספר הזוהר בפרשת משפטים (דף קכו, עמוד א) : "כְּתִיב (איוב כח, יב): וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא - אוֹרַיְיתָא מֵחָכְמָה נַפְקַת". כלומר, שמקור התורה הוא חכמה שממנה היא יצאה.

מבואר כי מקור התורה הוא בחכמה עילאה שהוא ספירת החכמה של עולם האצילות. ועל חכמה עילאה נאמר כי "אורייתא מחכמה נפקת".

עוד מבואר כי אף על פי ש"אורייתא מחכמה נפקת", הרי הוא רק בבחינת גילוי, אבל מקורה הוא למעלה מן החכמה, בבחינת כתר של עולם האצילות, שהוא מלכות דאין סוף. שכתר הוא תר"ך עמודי אור, שהוא תרי"ג מצוות התורה וז' מצוות דרבנן. שמקור אלו הוא בארחין לבנונית דגלגלתא שהוא בספירת הכתר. ודווקא על ידי מקור התורה בבחינת הכתר נמשכת היא למטה לעולם הזה להתלבש בדברים הגשמיים, ונקרית בשם נובלות חכמה של מעלה.